באילו מקרים בית המשפט דוחה תביעת רשלנות רפואית

תביעות רשלנות רפואית הן הליכים משפטיים מורכבים המצריכים הבנה מעמיקה של החוק ושל הפרקטיקה הרפואית. למרות שמספר התביעות בתחום הולך וגדל בשנים האחרונות, לא כל תביעה מסתיימת בהכרח בפיצוי לתובע. במאמר זה נסקור את המקרים העיקריים בהם בתי המשפט בישראל נוטים לדחות תביעות רשלנות רפואית, ונבין את השיקולים המשפטיים והרפואיים העומדים בבסיס החלטות אלה.

העדר הוכחת רשלנות

אחד המכשולים המרכזיים בתביעות רשלנות רפואית הוא הצורך להוכיח כי הצוות הרפואי התרשל בטיפול. על פי החוק הישראלי, רשלנות רפואית מתקיימת כאשר הרופא או הצוות הרפואי פעלו שלא בהתאם לסטנדרט הטיפול המקובל בתחום הרפואי הרלוונטי. בהעדר הוכחה ברורה לסטייה מסטנדרט זה, בית המשפט יטה לדחות את התביעה.

במקרים רבים, עורך דין לרשלנות רפואית יצטרך להסתמך על חוות דעת של מומחים רפואיים שיעידו על הסטנדרט המקובל ועל האופן שבו הטיפול שניתן חרג ממנו. ללא חוות דעת כזו, או כאשר חוות הדעת אינה משכנעת דיה, קשה מאוד להוכיח רשלנות.

העדר קשר סיבתי

גם אם הוכח שהייתה רשלנות מצד הצוות הרפואי, על התובע להוכיח קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק שנגרם. כלומר, עליו להראות שהנזק נגרם כתוצאה ישירה מהטיפול הרשלני ולא היה מתרחש אלמלא הרשלנות.

בתיקים רבים, בתי המשפט דוחים תביעות מכיוון שלא הוכח קשר סיבתי כזה. לעיתים קרובות, המצב הרפואי המקורי של המטופל היה חמור ממילא, והנזק היה מתרחש גם אם הטיפול היה ניתן באופן מיטבי.

חלוף תקופת ההתיישנות

על פי חוק ההתיישנות בישראל, תביעת רשלנות רפואית צריכה להיות מוגשת תוך שבע שנים מיום האירוע, או תוך שנתיים מהיום שבו נודע לתובע על הקשר בין הטיפול הרפואי לנזק שנגרם לו. בתי המשפט מקפידים על מגבלות זמן אלו ותביעות המוגשות לאחר חלוף תקופת ההתיישנות נדחות על הסף.

הסכמה מדעת לטיפול

אחד ההיבטים החשובים בטיפול רפואי הוא קבלת הסכמה מדעת מהמטופל. אם הוכח שהמטופל קיבל הסבר מלא על הסיכונים הכרוכים בטיפול והסכים לקבלו, בית המשפט עשוי לדחות תביעה המבוססת על התממשות סיכון שהוסבר למטופל מראש.

סיכון רפואי מוכר

ישנם טיפולים רפואיים הכרוכים בסיכונים ידועים ומוכרים, גם כאשר הם מבוצעים באופן מיטבי. אם הנזק שנגרם למטופל הוא תוצאה של סיכון מוכר כזה, ולא של רשלנות, בית המשפט יטה לדחות את התביעה.

האם יש סיכוי גבוה להצלחה בתביעות רשלנות רפואית? התשובה תלויה במידה רבה ביכולת להתגבר על המכשולים הללו באמצעות ראיות משכנעות וייעוץ משפטי מקצועי.

תיעוד רפואי תקין

כאשר קיים תיעוד רפואי מסודר המעיד על כך שהטיפול ניתן בהתאם לפרוטוקולים ולנהלים הרפואיים המקובלים, יהיה קשה יותר להוכיח רשלנות. בתי המשפט נותנים משקל רב לתיעוד הרפואי בבואם להכריע בתביעות אלו.

חוות דעת סותרות של מומחים

במקרים רבים, התובע והנתבע מציגים חוות דעת של מומחים רפואיים התומכות בטענותיהם. כאשר קיימות חוות דעת סותרות, בית המשפט צריך להכריע איזו מהן משכנעת יותר. במצבים של ספק, ועל פי עקרון "המוציא מחברו עליו הראיה", בית המשפט עשוי לדחות את התביעה.

סיכום

תביעות רשלנות רפואית הן מורכבות ומאתגרות, ודורשות הבנה מעמיקה של החוק והרפואה כאחד. על מנת להגדיל את הסיכויים להצלחה בתביעה כזו, חשוב להיעזר בעורך דין מנוסה בתחום, לאסוף ראיות רלוונטיות, ולהציג חוות דעת מקצועיות משכנעות. ללא אלה, הסיכוי שבית המשפט ידחה את התביעה גדל משמעותית.