מהי רשלנות רפואית? הכל על המאבק המשפטי והזכויות שלכם

April 23 2025Oded B

רשלנות רפואית היא סוגיה מורכבת ורגישה המשפיעה על חייהם של אלפי ישראלים מדי שנה. כאשר הטיפול הרפואי שמקבל אדם אינו עומד בסטנדרטים המקצועיים המקובלים, והדבר גורם לנזק, נוצרת עילה לתביעת רשלנות רפואית. במאמר זה נסקור את המשמעות המשפטית והאישית של רשלנות רפואית, ונסביר כיצד מתמודדים עם מקרים אלה בישראל.

הגדרה משפטית של רשלנות רפואית

רשלנות רפואית מתרחשת כאשר הטיפול הרפואי הניתן למטופל אינו עומד בסטנדרט הזהירות הסביר שהיה מצופה מאיש מקצוע רפואי בנסיבות דומות. על פי פקודת הנזיקין, רשלנות מוגדרת כמעשה או מחדל שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או כאי-נקיטת אמצעי זהירות סבירים.

על מנת להוכיח רשלנות רפואית בבית המשפט, צריכים להתקיים ארבעה יסודות:

  • חובת זהירות – הוכחה שהמטפל (רופא, אחות וכו') חב חובת זהירות כלפי המטופל
  • הפרת חובת הזהירות – הוכחה שהמטפל הפר את חובת הזהירות
  • נזק – הוכחה שנגרם נזק למטופל
  • קשר סיבתי – הוכחה שהפרת חובת הזהירות היא שגרמה לנזק

סוגים נפוצים של רשלנות רפואית

רשלנות רפואית יכולה להתבטא במגוון צורות, כאשר הסוגים הנפוצים ביותר כוללים:

טעויות באבחון

אבחון שגוי או איחור באבחנה מהווים בסיס לכ-40% מתביעות הרשלנות הרפואית בישראל. מדובר במקרים בהם המטפל לא זיהה את המחלה או המצב הרפואי כראוי, או שהתעכב בצורה בלתי סבירה עד לאבחון הנכון.

טעויות בטיפול

טעויות במתן טיפול כוללות מקרים של פרוצדורות רפואיות שבוצעו באופן לא תקין, טיפול תרופתי שגוי, או טיפול שאינו מתאים למצבו של המטופל. דוגמאות נפוצות כוללות טעויות במינון תרופות, ניתוחים שבוצעו באופן רשלני, או השארת מכשירים רפואיים בגוף המטופל לאחר ניתוח.

היעדר הסכמה מדעת

על פי חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, כל טיפול רפואי דורש הסכמה מדעת של המטופל. הסכמה מדעת פירושה שהמטופל קיבל את כל המידע הדרוש לצורך קבלת החלטה מושכלת לגבי הטיפול המוצע, כולל הסיכונים, התועלות והחלופות. אי-מתן מידע מלא למטופל יכול להוות עילה לתביעת רשלנות.

הנזקים הנובעים מרשלנות רפואית

הנזקים שעלולים להיגרם כתוצאה מרשלנות רפואית מגוונים ויכולים להיות חמורים ביותר:

  • נזק פיזי זמני או קבוע
  • החמרה של מצב רפואי קיים
  • צורך בטיפולים רפואיים נוספים
  • אובדן הכנסה וכושר השתכרות
  • נזק נפשי
  • במקרים הקשים ביותר – מוות

על פי נתוני משרד הבריאות, בישראל מוגשות מדי שנה כ-4,500 תביעות בגין רשלנות רפואית, אך ההערכה היא שמספר המקרים האמיתי גבוה בהרבה, שכן רבים אינם מודעים לזכויותיהם או חוששים מההליך המשפטי.

כיצד מתנהל הליך תביעת רשלנות רפואית?

תביעת רשלנות רפואית היא הליך מורכב הדורש מומחיות משפטית ורפואית. ההליך כולל מספר שלבים מרכזיים:

1. ייעוץ ראשוני עם עורך דין לרשלנות רפואית

הצעד הראשון הוא פנייה לעורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית. עורך הדין יערוך בחינה ראשונית של המקרה, יאסוף מידע רפואי רלוונטי ויעריך את סיכויי התביעה.

2. איסוף הראיות וחוות דעת מומחה

שלב חיוני בתביעת רשלנות רפואית הוא השגת חוות דעת מרופא מומחה בתחום הרלוונטי, אשר יקבע האם אכן התרחשה רשלנות. חוות הדעת צריכה להתייחס לסטנדרט הטיפול המקובל ולאופן שבו הטיפול שניתן סטה ממנו.

3. הגשת התביעה

לאחר איסוף המסמכים והראיות הדרושים, מוגש כתב תביעה לבית המשפט. התביעה תכלול את כל הפרטים הרלוונטיים לאירוע, הנזקים שנגרמו והסעדים המבוקשים.

4. הליך משפטי

לאחר הגשת התביעה, הנתבעים (בדרך כלל בית החולים, קופת החולים או הרופא המטפל) יגישו כתב הגנה. ההליך יכול לכלול דיונים משפטיים, חקירות של עדים ומומחים, והצגת ראיות.

5. פשרה או פסק דין

רוב תביעות הרשלנות הרפואית מסתיימות בפשרה לפני שהן מגיעות להכרעה שיפוטית. אם לא מושגת פשרה, בית המשפט יכריע בתביעה ויקבע האם אכן הייתה רשלנות ומהו גובה הפיצוי המגיע לנפגע.

הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית

במקרה של הוכחת רשלנות רפואית, הנפגע זכאי לפיצוי בגין מגוון ראשי נזק:

  • נזק מיוחד (הוצאות והפסדים בעבר) – כולל הוצאות רפואיות, הפסדי שכר, עזרה וסיעוד שהיו דרושים בעבר
  • נזק כללי (הפסדים עתידיים) – כולל אובדן כושר השתכרות עתידי, הוצאות רפואיות עתידיות, עזרה וסיעוד בעתיד
  • כאב וסבל – פיצוי בגין הסבל הפיזי והנפשי שנגרם לנפגע
  • קיצור תוחלת חיים – במקרים המתאימים
  • אובדן הנאות חיים – פגיעה ביכולת ליהנות מפעילויות יומיומיות

גובה הפיצויים יכול לנוע מעשרות אלפי שקלים ועד למיליוני שקלים, בהתאם לחומרת הנזק וההשלכות על חיי הנפגע.

התיישנות בתביעות רשלנות רפואית

חשוב לדעת כי חוק ההתיישנות קובע כי תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית יש להגיש תוך 7 שנים מיום האירוע, או תוך שנתיים מיום שנודע לניזוק על הנזק, לפי המאוחר. במקרה של קטינים, תקופת ההתיישנות מתחילה רק בהגיעם לגיל 18.

סיכום

רשלנות רפואית היא תחום מורכב הנמצא בנקודת המפגש בין עולם הרפואה לעולם המשפט. ההבנה של מהי רשלנות רפואית ומהן הזכויות במקרה של פגיעה בשל טיפול רפואי רשלני חיונית עבור כל אזרח.

במקרה של חשד לרשלנות רפואית, מומלץ לפנות בהקדם לייעוץ משפטי מקצועי עם עורך דין המתמחה בתחום, אשר יוכל להעריך את המקרה ולהנחות לגבי הצעדים הבאים. זכרו כי ההליך המשפטי אינו רק על פיצוי כספי – הוא גם על הכרה בעוול שנגרם ועל מניעת מקרים דומים בעתיד.

Share: