April 23 2025•Oded B
רשלנות רפואית היא סוגיה מורכבת ורגישה המשפיעה על חייהם של אלפי ישראלים מדי שנה. כאשר הטיפול הרפואי שמקבל אדם אינו עומד בסטנדרטים המקצועיים המקובלים, והדבר גורם לנזק, נוצרת עילה לתביעת רשלנות רפואית. במאמר זה נסקור את המשמעות המשפטית והאישית של רשלנות רפואית, ונסביר כיצד מתמודדים עם מקרים אלה בישראל.
רשלנות רפואית מתרחשת כאשר הטיפול הרפואי הניתן למטופל אינו עומד בסטנדרט הזהירות הסביר שהיה מצופה מאיש מקצוע רפואי בנסיבות דומות. על פי פקודת הנזיקין, רשלנות מוגדרת כמעשה או מחדל שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או כאי-נקיטת אמצעי זהירות סבירים.
על מנת להוכיח רשלנות רפואית בבית המשפט, צריכים להתקיים ארבעה יסודות:
רשלנות רפואית יכולה להתבטא במגוון צורות, כאשר הסוגים הנפוצים ביותר כוללים:
אבחון שגוי או איחור באבחנה מהווים בסיס לכ-40% מתביעות הרשלנות הרפואית בישראל. מדובר במקרים בהם המטפל לא זיהה את המחלה או המצב הרפואי כראוי, או שהתעכב בצורה בלתי סבירה עד לאבחון הנכון.
טעויות במתן טיפול כוללות מקרים של פרוצדורות רפואיות שבוצעו באופן לא תקין, טיפול תרופתי שגוי, או טיפול שאינו מתאים למצבו של המטופל. דוגמאות נפוצות כוללות טעויות במינון תרופות, ניתוחים שבוצעו באופן רשלני, או השארת מכשירים רפואיים בגוף המטופל לאחר ניתוח.
על פי חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, כל טיפול רפואי דורש הסכמה מדעת של המטופל. הסכמה מדעת פירושה שהמטופל קיבל את כל המידע הדרוש לצורך קבלת החלטה מושכלת לגבי הטיפול המוצע, כולל הסיכונים, התועלות והחלופות. אי-מתן מידע מלא למטופל יכול להוות עילה לתביעת רשלנות.
הנזקים שעלולים להיגרם כתוצאה מרשלנות רפואית מגוונים ויכולים להיות חמורים ביותר:
על פי נתוני משרד הבריאות, בישראל מוגשות מדי שנה כ-4,500 תביעות בגין רשלנות רפואית, אך ההערכה היא שמספר המקרים האמיתי גבוה בהרבה, שכן רבים אינם מודעים לזכויותיהם או חוששים מההליך המשפטי.
תביעת רשלנות רפואית היא הליך מורכב הדורש מומחיות משפטית ורפואית. ההליך כולל מספר שלבים מרכזיים:
הצעד הראשון הוא פנייה לעורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית. עורך הדין יערוך בחינה ראשונית של המקרה, יאסוף מידע רפואי רלוונטי ויעריך את סיכויי התביעה.
שלב חיוני בתביעת רשלנות רפואית הוא השגת חוות דעת מרופא מומחה בתחום הרלוונטי, אשר יקבע האם אכן התרחשה רשלנות. חוות הדעת צריכה להתייחס לסטנדרט הטיפול המקובל ולאופן שבו הטיפול שניתן סטה ממנו.
לאחר איסוף המסמכים והראיות הדרושים, מוגש כתב תביעה לבית המשפט. התביעה תכלול את כל הפרטים הרלוונטיים לאירוע, הנזקים שנגרמו והסעדים המבוקשים.
לאחר הגשת התביעה, הנתבעים (בדרך כלל בית החולים, קופת החולים או הרופא המטפל) יגישו כתב הגנה. ההליך יכול לכלול דיונים משפטיים, חקירות של עדים ומומחים, והצגת ראיות.
רוב תביעות הרשלנות הרפואית מסתיימות בפשרה לפני שהן מגיעות להכרעה שיפוטית. אם לא מושגת פשרה, בית המשפט יכריע בתביעה ויקבע האם אכן הייתה רשלנות ומהו גובה הפיצוי המגיע לנפגע.
במקרה של הוכחת רשלנות רפואית, הנפגע זכאי לפיצוי בגין מגוון ראשי נזק:
גובה הפיצויים יכול לנוע מעשרות אלפי שקלים ועד למיליוני שקלים, בהתאם לחומרת הנזק וההשלכות על חיי הנפגע.
חשוב לדעת כי חוק ההתיישנות קובע כי תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית יש להגיש תוך 7 שנים מיום האירוע, או תוך שנתיים מיום שנודע לניזוק על הנזק, לפי המאוחר. במקרה של קטינים, תקופת ההתיישנות מתחילה רק בהגיעם לגיל 18.
רשלנות רפואית היא תחום מורכב הנמצא בנקודת המפגש בין עולם הרפואה לעולם המשפט. ההבנה של מהי רשלנות רפואית ומהן הזכויות במקרה של פגיעה בשל טיפול רפואי רשלני חיונית עבור כל אזרח.
במקרה של חשד לרשלנות רפואית, מומלץ לפנות בהקדם לייעוץ משפטי מקצועי עם עורך דין המתמחה בתחום, אשר יוכל להעריך את המקרה ולהנחות לגבי הצעדים הבאים. זכרו כי ההליך המשפטי אינו רק על פיצוי כספי – הוא גם על הכרה בעוול שנגרם ועל מניעת מקרים דומים בעתיד.