טיפול רפואי שגוי אך לא רשלני – מתי לא ניתן לתבוע?

בעולם הרפואה המודרני, למרות ההתקדמות הטכנולוגית והידע הרב שנצבר, עדיין קיימים מקרים של טיפולים רפואיים שלא צלחו או גרמו לנזק למטופל. אך לא כל טיפול רפואי שגוי מהווה בהכרח רשלנות רפואית שניתן לתבוע בגינה. במאמר זה נבחן את הגבול הדק בין טיפול רפואי שגוי לבין רשלנות רפואית, ונסביר מתי לא ניתן לתבוע.

ההבדל בין טיפול רפואי שגוי לרשלנות רפואית

טיפול רפואי שגוי הוא טיפול שלא השיג את התוצאה המקווה או שגרם לתוצאה לא רצויה. לעומת זאת, מה ההבדל בין סיבוך רפואי רגיל לבין רשלנות רפואית? טמון בעיקר בסטנדרט הטיפול ובהתנהלות הרופא. רשלנות רפואית מתרחשת כאשר הרופא או הצוות הרפואי סטו מסטנדרט הטיפול המקובל, ובשל כך נגרם נזק למטופל.

חשוב להבין שלא כל תוצאה לא רצויה של טיפול רפואי נובעת מרשלנות. לעתים קרובות, הטיפול ניתן בצורה נכונה ומקצועית, אך בשל גורמים שונים כמו מורכבות המקרה, תגובה אישית של המטופל או סיבוכים טבעיים, התוצאה אינה אופטימלית.

מקרים בהם לא ניתן לתבוע על טיפול רפואי שגוי

1. סיבוכים ידועים ומתועדים

במקרים רבים, טיפולים רפואיים כרוכים בסיבוכים אפשריים שהם חלק מהסיכונים הידועים. אם המטופל קיבל הסבר מפורט על הסיכונים וחתם על טופס הסכמה מדעת, יהיה קשה לתבוע כאשר מתרחש אחד מאותם סיבוכים.

2. טיפול תקין לפי סטנדרט רפואי מקובל

כאשר הטיפול ניתן בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת ולסטנדרטים המקצועיים, גם אם התוצאה לא הייתה מוצלחת, לא בהכרח מדובר ברשלנות. במקרה כזה, הרופא פעל כפי שרופא סביר היה פועל באותן נסיבות.

3. אי-הצלחה בטיפול ניסיוני

טיפולים ניסיוניים או חדשניים נושאים סיכון גבוה יותר של כישלון. כל עוד המטופל הסכים מדעת לטיפול ניסיוני ומודע לסיכונים הכרוכים בו, יהיה קשה לתבוע על תוצאה לא רצויה.

4. תגובה אישית לא צפויה של המטופל

לעתים, המטופל מגיב בצורה חריגה או לא צפויה לטיפול רפואי. אם התגובה היא נדירה ולא ניתן היה לצפות אותה מראש, הדבר לא ייחשב לרשלנות.

כיצד נקבע אם מדובר ברשלנות רפואית?

על מנת לקבוע אם טיפול רפואי שגוי עולה כדי רשלנות רפואית, בתי המשפט בישראל בוחנים מספר קריטריונים:

• האם הרופא פעל בהתאם לסטנדרט המקצועי המקובל
• האם ננקטו כל אמצעי הזהירות הסבירים
• האם ניתן למטופל מידע מלא וברור על הטיפול והסיכונים
• האם יש קשר סיבתי בין הטיפול לנזק שנגרם

חשוב לציין כי הוכחת רשלנות רפואית היא משימה מורכבת הדורשת מומחיות משפטית ורפואית. לכן, במקרים בהם קיים חשד לרשלנות רפואית, מומלץ לפנות לעורך דין לרשלנות רפואית בעל ניסיון וידע בתחום.

פסיקות תקדימיות בנושא טיפול רפואי שגוי

לאורך השנים, בתי המשפט בישראל קבעו תקדימים חשובים בנושא ההבחנה בין טיפול רפואי שגוי לבין רשלנות. למשל, בפסק דין ע"א 4486/11 נקבע כי "לא כל כישלון בטיפול רפואי מהווה רשלנות, ויש להבחין בין תוצאה בלתי רצויה לבין רשלנות ממשית".

בפסק דין אחר (ע"א 323/89), קבע בית המשפט העליון כי "הרפואה אינה מדע מדויק, וגם רופא מיומן עלול לטעות מבלי שהדבר יעלה כדי רשלנות".

סיכום

הגבול בין טיפול רפואי שגוי לבין רשלנות רפואית עשוי להיות דק ולא תמיד ברור. במקרים רבים, טיפול רפואי שלא צלח אינו בהכרח תוצאה של רשלנות, אלא של מגבלות הרפואה המודרנית, סיבוכים צפויים או תגובות אישיות של המטופל.

חשוב לזכור כי מערכת הבריאות בישראל מעניקה טיפול ברמה גבוהה, אך אינה יכולה להבטיח הצלחה בכל מקרה. עם זאת, במקרים בהם קיים חשד ממשי לרשלנות רפואית, חשוב לבחון את האפשרות לקבלת פיצוי על הנזק שנגרם.

אם אתם מתלבטים לגבי מקרה ספציפי, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית, שיוכל לסייע בהערכת המקרה ובקביעה האם יש עילה לתביעה.