רשלנות רפואית בניתוח – סיכונים וחובות של המטופל

מבוא לרשלנות רפואית בניתוחים בישראל

רשלנות רפואית בניתוח היא נושא מורכב ורגיש, המשפיע על חייהם של מטופלים רבים בישראל. בכל שנה מתבצעים בישראל מאות אלפי ניתוחים, רובם המכריע מסתיימים בהצלחה. עם זאת, במקרים מסוימים מתרחשות טעויות המובילות לפגיעה במטופלים. משרד אלנקלר מטפל במאות מקרים של רשלנות רפואית מדי שנה, ומייצג מטופלים שנפגעו כתוצאה מטיפול רפואי לקוי.

חשוב להבין כי לא כל תוצאה בלתי רצויה בניתוח היא בהכרח רשלנות רפואית. ההבדל בין סיבוך מוכר וצפוי לבין רשלנות רפואית טמון בשאלה האם הצוות הרפואי פעל בהתאם לסטנדרטים המקצועיים המקובלים. במאמר זה נסקור את הסיכונים הקיימים בניתוחים שונים, נבחן את חובות הרופא והמטופל, ונתמקד בהכנה הנכונה לניתוח ובחשיבות ההסכמה מדעת.

סוגי ניתוחים וסיכונים מקובלים

ניתוחים מתחלקים לכמה קטגוריות עיקריות, כאשר לכל סוג ניתוח ישנם סיכונים ייחודיים לו. להלן הסוגים העיקריים:

ניתוחים אלקטיביים

ניתוחים אלקטיביים הם ניתוחים מתוכננים מראש שאינם נחשבים לדחופים. דוגמאות כוללות ניתוחים אסתטיים, החלפת מפרקים, והסרת שקדים. למרות שניתוחים אלה מתוכננים, הם עדיין כרוכים בסיכונים כגון זיהומים, דימומים, ותגובות להרדמה. מחקרים מראים כי שיעור הסיבוכים בניתוחים אלקטיביים נע בין 3-10%, כאשר רוב הסיבוכים קלים וניתנים לטיפול.

מטופלים העוברים ניתוחים אלקטיביים צריכים להיות מודעים לאפשרות של סיבוכי ניתוח ולוודא שהם מקבלים הסבר מלא על הסיכונים הספציפיים לניתוח שלהם.

ניתוחים דחופים

ניתוחים דחופים מבוצעים במצבי חירום רפואיים כמו תאונות, דלקת חריפה של התוספתן, או שבץ מוחי. בניתוחים אלה, הסיכונים גבוהים יותר בשל חוסר הזמן להכנה מתאימה ומצבו הפיזי של המטופל. שיעור הסיבוכים בניתוחים דחופים יכול להגיע ל-15-25%.

ניתוחים מינימלי פולשניים

ניתוחים לפרוסקופיים ואנדוסקופיים מבוצעים דרך חתכים קטנים או פתחים טבעיים בגוף. הם מאופיינים בהחלמה מהירה יותר ופחות כאב, אך עדיין כרוכים בסיכונים כמו פגיעה באיברים סמוכים, דימום, או הצורך בהמרה לניתוח פתוח.

סיכונים מקובלים לעומת רשלנות רפואית

אחת הסוגיות המרכזיות בתחום הרשלנות הרפואית היא ההבחנה בין סיכון מקובל לבין רשלנות רפואית. הבנת ההבדל חיונית למטופלים המבקשים לשמור על זכויותיהם.

קריטריון	סיכון מקובל	רשלנות רפואית
הגדרה	תוצאה בלתי רצויה שעשויה להתרחש למרות טיפול תקין	נזק שנגרם כתוצאה מסטייה מסטנדרט הטיפול המקובל
יידוע המטופל	הסיכון הוסבר למטופל במסגרת ההסכמה מדעת	לעיתים קרובות הסיכון לא הוסבר או שלא היה צפוי
מניעה	לא ניתן למנוע באמצעים סבירים	ניתן היה למנוע באמצעות טיפול סטנדרטי ותקין
תיעוד	מתועד ברשומה הרפואית כסיבוך מוכר	לעיתים קיים תיעוד חסר או מטעה
זכאות לפיצוי	בדרך כלל אין זכאות לפיצוי	קיימת זכאות לפיצוי בגין הנזק שנגרם

דוגמה להמחשה: בניתוח גב, זיהום בפצע הניתוח הוא סיכון מקובל שקיים גם כאשר ננקטים כל אמצעי הזהירות הנדרשים. לעומת זאת, ניתוח בעמוד שדרה מוטעה (בדיסק לא נכון) הוא רשלנות רפואית ברורה.

תהליך ההכנה לניתוח וחובות המטופל

הכנה נכונה לניתוח היא מרכיב חיוני בהצלחתו ובהפחתת סיכונים. למטופל יש תפקיד פעיל בתהליך זה, וישנן מספר חובות שעליו למלא:

מסירת מידע רפואי מלא

על המטופל למסור לצוות הרפואי מידע מלא ומדויק על מצבו הבריאותי, כולל:

• רשימת תרופות קבועות
• רגישויות ואלרגיות לתרופות
• מחלות רקע
• ניתוחים קודמים
• היסטוריה משפחתית של סיבוכים בהרדמה

הסתרת מידע רפואי חשוב עלולה להוביל לסיבוכים בניתוח או ברשלנות בהרדמה. לדוגמה, חולה שלא דיווח על נטילת תרופות לדילול דם עלול לסבול מדימום חריג במהלך הניתוח.

מעקב אחר הנחיות טרום-ניתוח

הרופא המנתח או המרדים מספקים הנחיות ספציפיות להכנה לניתוח, שעל המטופל להקפיד עליהן:

• צום לפני הניתוח (בדרך כלל 8 שעות)
• הפסקת תרופות מסוימות לפני הניתוח
• ביצוע בדיקות מעבדה נדרשות
• הגעה בזמן לבית החולים

אי-עמידה בהנחיות אלו עלולה להוביל לשגיאות לפני ניתוח ולדחיית הניתוח או לסיבוכים.

הבנת ההליך והסיכונים

על המטופל לוודא שהוא מבין את ההליך הניתוחי, הסיכונים והתוצאות הצפויות. אם ישנם דברים שאינם ברורים, חשוב לשאול את הרופא המנתח שאלות נוספות לפני חתימה על טופס ההסכמה מדעת.

הסכמה מדעת – זכות המטופל וחובת הרופא

הסכמה מדעת היא עקרון יסוד ברפואה מודרנית וזכות בסיסית של כל מטופל. בישראל, חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, מחייב קבלת הסכמה מדעת לפני כל טיפול רפואי משמעותי, ובפרט לפני ניתוח.

מהי הסכמה מדעת?

הסכמה מדעת פירושה שהמטופל מסכים לטיפול רפואי לאחר שקיבל מידע מלא על:

• האבחנה והפרוגנוזה של מצבו הרפואי
• תיאור ההליך המוצע ומטרתו
• הסיכונים והסיבוכים האפשריים
• חלופות טיפוליות והסיכונים הכרוכים בהן
• הסיכונים בהימנעות מטיפול

דוגמאות קליניות להסכמה מדעת

במקרה של ניתוח להחלפת מפרק ירך, על הרופא להסביר למטופל את הסיכונים הבאים:

• זיהום בפצע הניתוח (2-3% מהמקרים)
• פקקת ורידים בגפיים (5-10% מהמקרים)
• פער באורך הרגליים לאחר הניתוח
• שחרור או שבר של התותב
• נזק עצבי (1-2% מהמקרים)

בניתוח קיצור קיבה, יש להסביר על סיכונים כמו דליפה מקו התפרים, חסר בויטמינים ומינרלים, ותופעות לוואי כמו היפוגליקמיה ריאקטיבית.

מתי נחשבת ההסכמה מדעת ללקויה?

הסכמה מדעת עשויה להיחשב לקויה במקרים הבאים:

• הסבר חלקי או מטעה על הסיכונים
• שימוש בשפה רפואית מורכבת שאינה מובנת למטופל
• אי-מתן זמן מספיק למטופל לחשוב ולשאול שאלות
• החתמה על טופס ההסכמה סמוך מדי לניתוח כשהמטופל כבר תחת השפעת תרופות הרגעה
• אי-מתן הסבר על חלופות טיפוליות

פסיקת בית המשפט העליון קבעה כי אי-מתן הסכמה מדעת מהווה עילה לתביעת רשלנות רפואית, גם אם הניתוח עצמו בוצע באופן מקצועי.

סוגי שגיאות נפוצות בניתוחים

רשלנות רפואית בניתוחים יכולה להתבטא במגוון דרכים. להלן סוגי השגיאות הנפוצות ביותר:

שגיאות בשלב טרום-ניתוח

• אבחון שגוי שהוביל לניתוח מיותר
• הכנה לא מספקת של המטופל
• אי-התחשבות במצבו הרפואי של המטופל
• הסכמה מדעת לקויה

שגיאות במהלך הניתוח

• ניתוח באיבר או בצד הלא נכון
• פגיעה באיברים סמוכים
• השארת חפצים זרים בגוף המטופל
• טעויות בהרדמה
• טכניקה ניתוחית לקויה

שגיאות בשלב שלאחר הניתוח

• ניטור לקוי של מצב המטופל
• אי-זיהוי סיבוכים בזמן
• טיפול לא מתאים בכאב
• שחרור מוקדם מדי מבית החולים
• מתן הנחיות לא ברורות למטופל לאחר השחרור

מקרה מדגים: בניתוח קיסרי שהתרחש באחד מבתי החולים במרכז הארץ, הצוות הרפואי לא זיהה דימום פנימי שהתפתח לאחר הניתוח. המטופלת סבלה מירידה בלחץ הדם וטכיקרדיה, אך הסימנים הללו לא הובילו לבדיקות נוספות. רק לאחר שמצבה הידרדר משמעותית, בוצעה בדיקת CT שהראתה דימום נרחב שהצריך ניתוח חירום נוסף. במקרה זה, אי-זיהוי הסיבוך בזמן נחשב לרשלנות רפואית.

כיצד להתמודד עם חשד לרשלנות רפואית

אם אתה חושד שהיית קורבן לרשלנות רפואית בניתוח, ישנם מספר צעדים שעליך לנקוט:

תיעוד וסיוע רפואי

1. פנה לקבלת סיוע רפואי נוסף להתמודדות עם הסיבוכים
2. תעד את כל הסימפטומים, הכאבים והתופעות שאתה חווה
3. בקש עותק מלא של התיק הרפואי שלך
4. פנה לרופא אחר לקבלת חוות דעת נוספת

פנייה למוסדות רשמיים

1. הגש תלונה לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות
2. הגש תלונה למוסד הרפואי בו בוצע הניתוח
3. במקרים חמורים, שקול פנייה למשטרה

פנייה לייעוץ משפטי

פנייה לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית, כמו משרד אלנקלר, היא צעד חשוב. עורך דין מנוסה יוכל:

• להעריך את סיכויי התביעה
• לאסוף ראיות רלוונטיות
• לפנות למומחים רפואיים לחוות דעת
• לנהל משא ומתן מול המוסד הרפואי או חברת הביטוח
• לייצג אותך בבית המשפט במידת הצורך

סיכום

רשלנות רפואית בניתוח היא תחום מורכב שדורש הבנה של הגבול בין סיכונים מקובלים לבין רשלנות. כמטופל, חשוב שתכיר את זכויותיך וחובותיך לפני הניתוח, במהלכו ולאחריו.

הכנה נכונה לניתוח, הבנת הליך ההסכמה מדעת, ומסירת מידע רפואי מלא ומדויק לצוות המטפל הם מרכיבים חיוניים בהפחתת הסיכון לסיבוכים. במקרה של חשד לרשלנות רפואית, חשוב לפעול במהירות: לתעד את הסימפטומים, לאסוף את הרשומות הרפואיות, ולפנות לייעוץ משפטי מקצועי.

משרד אלנקלר מתמחה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית ומעניק ייעוץ מקצועי ואישי לכל מטופל. אם אתה חושד שנפגעת כתוצאה מרשלנות רפואית בניתוח, אנו מזמינים אותך ליצור קשר עמנו לקבלת הערכה ראשונית של המקרה שלך.

זכור: ידע הוא כוח. ככל שתהיה מודע יותר לזכויותיך ולאחריות הצוות הרפואי, כך תוכל להגן על עצמך טוב יותר ולקבל את הטיפול הרפואי המיטבי לו אתה זכאי.