רשלנות רפואית במרפאה פרטית – אחריות מוגברת ודרישות מחמירות

מבוא: רפואה פרטית וסטנדרט הזהירות המוגבר

בעידן הנוכחי, שירותי רפואה פרטית הפכו נגישים יותר עבור אזרחי ישראל, והביקוש להם גדל בהתמדה. אחת הסיבות המרכזיות לפנייה למסגרת פרטית היא הציפייה לקבלת שירות רפואי ברמה גבוהה יותר, זמן המתנה קצר, ותשומת לב אישית מוגברת. עם זאת, לצד היתרונות, קיימת גם ציפייה משפטית מוגברת מרופאים ומרפאות פרטיות – סטנדרט טיפול גבוה יותר שעשוי להשפיע משמעותית במקרה של תביעת רשלנות רפואית.

משרד אלנקלר, המתמחה בתביעות רשלנות רפואית, מזהה הבדלים משמעותיים בהתייחסות המשפטית למקרי רשלנות במערכת הפרטית לעומת הציבורית. כאשר מטופל משלם סכומים גבוהים עבור טיפול רפואי פרטי, בתי המשפט בישראל מכירים בכך שקיימת ציפייה סבירה לרמת שירות גבוהה יותר, תשומת לב מוגברת, ומקצועיות ללא פשרות.

הבסיס המשפטי: אחריות מוגברת ברפואה פרטית

ההבדל המשפטי בין רפואה פרטית ואחריות לבין המסגרת הציבורית מתבסס על מספר עקרונות משפטיים. ראשית, ישנה המערכת החוזית הישירה שנוצרת בין המטופל לרופא או למרפאה הפרטית. בניגוד למערכת הציבורית, בה הקשר הוא בעיקר מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ברפואה הפרטית נוצר חוזה ישיר המגדיר את השירות הרפואי כמוצר צרכני.

הפסיקה הישראלית הכירה במספר מקרים בסטנדרט הזהירות המוגבר החל על רופאים פרטיים ומרפאות פרטיות. בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון (ע"א 6153/97) נקבע כי "כאשר מטופל משלם תמורה ישירה עבור שירות רפואי פרטי, מתגבשת ציפייה סבירה לרמת שירות גבוהה יותר, זמינות גבוהה יותר ותשומת לב מוגברת".

מרכיבי האחריות המוגברת:

• חובת גילוי והסכמה מדעת מקיפה יותר
• חובת מעקב קפדנית יותר אחר מצב המטופל
• זמן התייעצות ארוך יותר עם המטופל
• הקפדה יתרה על זמינות ומענה לשאלות ולחששות
• חובת תיעוד מקיפה יותר של הטיפול

השוואה: רשלנות רפואית בפרטי מול ציבורי

קריטריון	מרפאה פרטית	מרפאה ציבורית
סטנדרט הזהירות	מוגבר, ציפייה לרמת שירות גבוהה במיוחד	סטנדרט זהירות רגיל החל על רופא סביר
יחסי רופא-מטופל	מערכת יחסים חוזית ישירה	מערכת יחסים הנובעת מחוק ביטוח בריאות ממלכתי
נתבעים פוטנציאליים	הרופא הספציפי, המרפאה הפרטית וביטוח האחריות המקצועית	בעיקר המוסד הרפואי (קופת חולים/בית חולים), פחות הרופא הספציפי
גובה הפיצויים הפוטנציאלי	לרוב גבוה יותר, בהתחשב בציפיות המוגברות ובתשלום הישיר	נוטה להיות נמוך יותר, בהתחשב באילוצי המערכת הציבורית
נגישות לתיעוד רפואי	לרוב קלה יותר, תיעוד מפורט יותר	לעתים מורכבת יותר, תיעוד עשוי להיות חלקי
חובת הגילוי וההסכמה מדעת	מחמירה יותר, כולל הסבר מפורט על חלופות טיפוליות	בסיסית יותר, הסבר על הטיפול המוצע והסיכונים העיקריים
זמינות לייעוץ ומעקב	ציפייה לזמינות גבוהה לאורך כל שעות היממה	זמינות מוגבלת בהתאם לשעות הפעילות ולעומס

כפי שניתן לראות מההשוואה, המערכת המשפטית בישראל מכירה בהבדלים המהותיים בין שתי המסגרות ומטילה חובות מוגברות על הרפואה הפרטית. בחירת רופא פרטי יוצרת ציפייה סבירה לרמת שירות גבוהה יותר, ובתי המשפט נוטים לפרש את חובת הזהירות בהתאם.

מקרי מבחן: פסיקות מפתח בנושא רשלנות במרפאות פרטיות

כדי להמחיש את ההבדלים בגישה המשפטית, נסקור מספר פסקי דין מרכזיים שעיצבו את הדוקטרינה המשפטית בנושא:

פסק דין א' – רשלנות בניתוח אסתטי פרטי

בתביעה שהוגשה נגד מנתח פלסטי פרטי, קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי "במסגרת ניתוח אסתטי פרטי, בו המטופלת שילמה סכום ניכר וקיבלה הבטחות להצלחת הניתוח, חלה על המנתח חובה מוגברת לא רק להסביר את הסיכונים אלא גם להיות זמין למעקב אחר ההחלמה ולטיפול בסיבוכים". בית המשפט פסק פיצויים גבוהים משמעותית מהמקובל במקרים דומים במערכת הציבורית.

פסק דין ב' – אי-אבחון במרפאה פרטית

במקרה של אי-אבחון מחלה קשה במרפאה פרטית, קבע בית המשפט העליון כי "כאשר מטופל פונה למומחה פרטי ומשלם פרמיה משמעותית עבור חוות דעתו, המומחה נדרש לבצע בדיקות מקיפות יותר ולשקול אבחנות מבדלות ברמה גבוהה יותר מהנדרש במסגרת הציבורית". הפיצויים שנפסקו שיקפו את הציפיות המוגברות.

פסיקות אלו ואחרות יצרו מסגרת משפטית ברורה המבחינה בין סטנדרט הזהירות במערכת הפרטית לזה שבמערכת הציבורית, ומעצבות את אופן הטיפול בתביעות רשלנות רפואית בישראל.

חובות מוגברות בהסכמה מדעת במרפאות פרטיות

אחד ההיבטים המשמעותיים ביותר של האחריות המוגברת במרפאות פרטיות נוגע להסכמה מדעת. במערכת הפרטית, חובת הגילוי של הרופא כלפי המטופל רחבה יותר ומחמירה יותר. היא כוללת לא רק את ההסבר על הטיפול והסיכונים הכרוכים בו, אלא גם:

• חובה להציג את כל החלופות הטיפוליות האפשריות, גם אם יקרות יותר
• פירוט מלא של הניסיון האישי של הרופא בביצוע הפרוצדורה
• חשיפת נתונים סטטיסטיים לגבי הצלחת הטיפול במרפאה הספציפית
• הסבר מפורט על תהליך ההחלמה והמעקב לאחר הטיפול
• גילוי מלא של שיקולים כלכליים העשויים להשפיע על ההמלצות הטיפוליות

בפסיקה משנת 2019, קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי "במסגרת פרטית, בה המטופל בוחר רופא ספציפי ומשלם עבור שירותיו, נדרש גילוי מקיף ומעמיק יותר מזה הנדרש במסגרת הציבורית, שכן המטופל מצפה לקבל את מלוא המידע כדי לקבל החלטה מושכלת בהתאם להשקעתו הכספית".

פיצויים מוגברים בתביעות נגד מרפאות פרטיות

אחד ההבדלים המעשיים המשמעותיים בין תביעות רשלנות במערכת הפרטית לזו הציבורית נוגע לגובה הפיצויים. ניתוח פסיקות בשנים האחרונות מראה כי בתביעות נגד מרפאות פרטיות נפסקים לרוב פיצויים גבוהים יותר. הסיבות לכך מגוונות:

• הכרה בציפיות המוגברות של המטופל ששילם סכומים גבוהים
• תפיסה שיפוטית לפיה הפרת סטנדרט הזהירות המוגבר מצדיקה פיצוי גבוה יותר
• הכרה בכך שרופא פרטי מתוגמל בצורה משמעותית יותר ולכן נושא באחריות מוגברת
• שיקולי הרתעה – עידוד מרפאות פרטיות לשמור על סטנדרטים גבוהים

במקרים רבים, פיצוי על כאב וסבל בתביעות נגד מרפאות פרטיות גבוה ב-30%-50% מאשר במקרים דומים במערכת הציבורית. זאת, לצד פיצויים גבוהים יותר גם בראשי נזק אחרים כמו אובדן השתכרות ועזרה וסיעוד.

סיכום

רשלנות רפואית במרפאה פרטית כפופה לסטנדרטים מחמירים יותר מאשר במערכת הציבורית. האחריות המוגברת של רופאים ומרפאות פרטיות נובעת מהציפיות המוצדקות של מטופלים המשלמים סכומים גבוהים ומצפים לקבל טיפול ברמה גבוהה יותר. בתי המשפט בישראל מכירים בהבדלים אלו ונוטים לפסוק פיצויים גבוהים יותר במקרים של רשלנות במסגרת פרטית.

מטופלים הפונים למערכת הפרטית זכאים לצפות לסטנדרט גבוה יותר של טיפול, הסברים מקיפים יותר, וזמינות גבוהה יותר של הצוות הרפואי. במקרה של חשד לרשלנות רפואית במרפאה פרטית, חשוב לפנות לעורך דין המתמחה בתחום, אשר יכול להעריך את המקרה בהתחשב בסטנדרטים המיוחדים החלים על רפואה פרטית.

משרד אלנקלר מתמחה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית הן במערכת הפרטית והן במערכת הציבורית, תוך הבנה מעמיקה של ההבדלים המשפטיים והמעשיים בין שתי המערכות. לקבלת ייעוץ ראשוני ללא התחייבות, ניתן ליצור קשר עם משרדנו ולקבל הערכה מקצועית של סיכויי התביעה ואפשרויות הפיצוי.