April 17 2025•Oded B
מערכת הבריאות בישראל נחשבת לאחת המתקדמות בעולם, עם רמת שירותים גבוהה וצוותים רפואיים מיומנים. אולם, למרות ההישגים הרבים, תופעת הרשלנות רפואית ממשיכה להוות אתגר משמעותי למערכת הבריאות ולחברה הישראלית בכללותה. במאמר זה נסקור את ההשלכות של רשלנות רפואית בישראל, את הגורמים המרכזיים לתופעה ואת הדרכים להתמודד עמה.
רשלנות רפואית מוגדרת כמתן טיפול רפואי שאינו עומד בסטנדרטים המקצועיים המקובלים, וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל. על פי נתוני משרד הבריאות, מדי שנה מוגשות בישראל כ-4,500 תביעות בגין רשלנות רפואית, כאשר כ-30% מהן מסתיימות בפיצוי לנפגעים. ההערכות מצביעות על כך שהנזק הכלכלי הישיר למערכת הבריאות עומד על למעלה ממיליארד שקלים בשנה.
מחקרים מראים כי התחומים העיקריים בהם מתרחשים מקרי רשלנות רפואית בישראל הם:
חשוב להבין כי כל סוגי הרשלנויות הרפואיות עלולים להוביל לנזקים חמורים, חלקם בלתי הפיכים, ולפגיעה משמעותית באיכות החיים של המטופלים ומשפחותיהם.
מספר גורמים מרכזיים תורמים להתרחשות מקרי רשלנות רפואית בישראל:
בתי החולים בישראל פועלים בתפוסה של 94% בממוצע, לעומת 75% במדינות ה-OECD. עומס זה גורם לשחיקת הצוותים הרפואיים ולקיצור זמן הטיפול בכל מטופל.
בישראל ישנם 3.3 רופאים לכל 1,000 תושבים, לעומת ממוצע של 3.5 במדינות ה-OECD. המחסור בכוח אדם רפואי מוביל למשמרות ארוכות ולעייפות הצוותים הרפואיים.
כשלים בתקשורת בין אנשי צוות רפואי, או בין הצוות למטופל, אחראים לכ-70% ממקרי הרשלנות הרפואית.
ההשלכות של רשלנות רפואית הן רחבות היקף ומשפיעות על כל המעורבים:
מעבר לנזק הפיזי, מטופלים שנפגעו כתוצאה מרשלנות רפואית חווים לעתים קרובות טראומה נפשית, אובדן אמון במערכת הבריאות וקשיים כלכליים.
רופאים ואנשי צוות רפואי המעורבים במקרי רשלנות סובלים מתופעה המכונה "הקורבן השני" – תחושות אשמה, דיכאון וחרדה שעלולות להשפיע על תפקודם המקצועי.
מעבר לפיצויים המשולמים לנפגעים, רשלנות רפואית גוררת עלויות עקיפות כגון טיפולים נוספים, אשפוזים ממושכים ותביעות משפטיות.
על מנת להתמודד עם תופעת הרשלנות הרפואית, יש לנקוט במספר צעדים:
יישום שיטות עבודה מובנות ופרוטוקולים סדורים, כולל רשימות תיוג ומערכות תומכות החלטה ממוחשבות.