רשלנות רפואית בניתוח קיצור קיבה – סיכונים ואחריות

June 27 2025•spiderus_admin

מה שחשוב לדעת

ניתוח קיצור קיבה הוא הליך כירורגי מורכב שנועד לטיפול בהשמנת יתר חולנית, אך טומן בחובו סיכונים משמעותיים. רשלנות רפואית בהליך זה עלולה להתבטא בטעויות לפני הניתוח, במהלכו או בטיפול שלאחריו, ועשויה להוביל לסיבוכים חמורים. זיהוי רשלנות והבנת הזכויות המשפטיות חיוניים למטופלים שנפגעו.

אלנקלר, משרד עורכי דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית, מציג בפניכם מידע מקיף אודות ניתוחי קיצור קיבה, הסיכונים הכרוכים בהם, והאחריות המשפטית במקרי רשלנות. בשנים האחרונות, עם העלייה בפופולריות של ניתוחים בריאטריים בישראל, גדל גם מספר המקרים של סיבוכים ורשלנות רפואית בתחום זה. מאמר זה נועד להעניק לכם את הידע הדרוש להבנת התהליך, הסיכונים, והזכויות שלכם במקרה של פגיעה.

ניתוח קיצור קיבה – תהליך ושיטות

ניתוח קיצור קיבה (Bariatric Surgery) הוא התערבות כירורגית שנועדה לטפל בהשמנת יתר חולנית ובמחלות הנלוות לה. בישראל מבוצעים מדי שנה אלפי ניתוחים מסוג זה, כאשר הם מהווים פתרון יעיל למטופלים עם BMI גבוה מ-40, או מעל 35 בשילוב עם מחלות רקע כמו סוכרת, יתר לחץ דם, או דום נשימה בשינה.

השיטות העיקריות לניתוחי קיצור קיבה כוללות:

שרוול קיבה (Sleeve Gastrectomy) – הסרת כ-80% מנפח הקיבה והפיכתה לצינור צר
מעקף קיבה (Gastric Bypass) – יצירת כיס קיבה קטן וחיבורו ישירות למעי הדק
טבעת מתכווננת (Adjustable Gastric Band) – הצבת טבעת סביב החלק העליון של הקיבה
מעקף תריסריון (Duodenal Switch) – שילוב של שרוול קיבה עם מעקף של חלק מהמעי הדק

התהליך הכירורגי מבוצע לרוב בגישה לפרוסקופית (זעיר-פולשנית) ודורש הרדמה כללית. ניתוח קיצור קיבה אינו רק פרוצדורה טכנית, אלא תהליך מורכב המחייב הערכה מקיפה לפני הניתוח, הכנה נפשית ופיזית, וטיפול מסור לאחר הניתוח. רשלנות בניתוח קיצור קיבה עלולה להתרחש בכל אחד משלבים אלה.

סיכונים וסיבוכים אפשריים בניתוחי קיצור קיבה

למרות יתרונותיו הרבים, ניתוח קיצור קיבה טומן בחובו סיכונים לא מבוטלים. הכרת הסיכונים היא חלק בלתי נפרד מתהליך ההסכמה מדעת, וחובתו של הצוות הרפואי להסביר אותם באופן מפורט למטופל.

נתונים חשובים

שיעור הסיבוכים החמורים בניתוחי קיצור קיבה נע בין 3%-10%
אחוז התמותה מניתוחי קיצור קיבה עומד על כ-0.1%-0.5%
כ-20% מהמנותחים יזדקקו לניתוח תיקון או חוזר תוך 10 שנים
15%-30% מהמטופלים יסבלו מחסרים תזונתיים משמעותיים ללא טיפול נאות
שיעור הדליפות בתפרים הניתוחיים נע בין 1%-5%, תלוי בסוג הניתוח

הסיבוכים האפשריים בטווח הקצר כוללים:

דליפות בתפרים הניתוחיים – סיבוך מסכן חיים הדורש התערבות מיידית
זיהומים – בפצע הניתוח או זיהומים פנימיים
דימומים – פנימיים או חיצוניים
תסחיפים ריאתיים – כתוצאה מקרישי דם
פקקת ורידים עמוקים – סיבוך מסוכן שעלול להוביל לתסחיף ריאתי
סיבוכי הרדמה – במיוחד אצל חולים עם השמנת יתר קיצונית

בטווח הארוך, המטופלים עלולים להתמודד עם:

חסרים תזונתיים – בעיקר של ויטמין B12, ברזל, סידן וחלבון
היצרות המעבר הקיבתי – הגורמת לקשיי אכילה
כיבים – בקו התפרים או באזור החיבור למעי
בקע סרעפתי – במיוחד אחרי ניתוח שרוול
התייבשות – כתוצאה מהקאות או שלשולים
אבני מרה – בשל ירידה מהירה במשקל
בעיות נפשיות – דיכאון, חרדה או הפרעות אכילה

חשוב להדגיש כי חלק מהסיבוכים הם סיכונים מוכרים של הניתוח, ואינם מהווים בהכרח שגיאות לפני ניתוח או רשלנות רפואית. ההבחנה בין סיבוך מוכר לבין רשלנות היא קריטית בהיבט המשפטי.

מתי סיבוך בניתוח קיצור קיבה נחשב לרשלנות רפואית?

לא כל סיבוך לאחר ניתוח קיצור קיבה נחשב לרשלנות רפואית. ההבחנה מתבססת על מספר קריטריונים משפטיים ורפואיים:

נקודת מבט מקצועית

משרד אלנקלר, המתמחה בתביעות רשלנות רפואית, מדגיש כי להוכחת רשלנות בניתוח קיצור קיבה נדרש להראות כי הצוות הרפואי פעל בצורה שאינה עומדת בסטנדרטים המקובלים בתחום, וכי קיים קשר סיבתי בין ההתנהלות הרשלנית לבין הנזק שנגרם. ניתוח מעמיק של התיק הרפואי על ידי מומחים רפואיים ומשפטיים הוא קריטי להצלחת התביעה.

מצבים המהווים בסיס לטענת רשלנות רפואית בניתוחי קיצור קיבה:

הערכה טרום-ניתוחית לקויה – אי ביצוע בדיקות נדרשות או התעלמות מממצאים חריגים
היעדר הסכמה מדעת – אי מתן הסבר מלא על הסיכונים והסיבוכים האפשריים
טעויות טכניות במהלך הניתוח – כגון פגיעה באיברים סמוכים או ביצוע תפרים לא תקינים
השארת חפצים בגוף המטופל – כמו מכשירים כירורגיים או חומרי תפירה
כשל בזיהוי סיבוכים מוקדם – התעלמות מסימני אזהרה לדליפה או זיהום
טיפול לא נאות בסיבוכים – עיכוב בטיפול או טיפול לא מתאים
מעקב לקוי לאחר הניתוח – היעדר מעקב תזונתי או רפואי נאות

משרד אלנקלר מייצג מטופלים שנפגעו כתוצאה מרשלנות רפואית בניתוחי קיצור קיבה, ומסייע להם לקבל פיצוי הולם עבור הנזקים שנגרמו להם.

הכנה נכונה לניתוח קיצור קיבה ובחירת מנתח מנוסה

הכנה נכונה לניתוח קיצור קיבה ובחירת מנתח מתאים הם צעדים קריטיים להפחתת הסיכון לסיבוכים ולרשלנות רפואית.

קריטריון	הכנה אופטימלית	סימני אזהרה
בדיקות טרום-ניתוחיות	ביצוע מלא של כל הבדיקות הנדרשות: בדיקות דם, אק"ג, צילום חזה, גסטרוסקופיה	לחץ לוותר על בדיקות, "קיצורי דרך" בהערכה המקדימה
ייעוץ מולטידיסציפלינרי	פגישות עם תזונאית, פסיכולוג, אנדוקרינולוג לפי הצורך	היעדר צוות רב-מקצועי, ייעוץ מינימלי בלבד
ניסיון המנתח	מנתח שביצע לפחות 100 ניתוחים מהסוג המתוכנן, עם שיעורי הצלחה גבוהים	היעדר שקיפות לגבי ניסיון, חוסר נכונות לספק נתוני הצלחה
הכנה פיזית	ירידה במשקל טרום-ניתוחית לפי המלצת הרופא, הפסקת עישון, התאמת תרופות	היעדר הנחיות להכנה פיזית, התעלמות מגורמי סיכון
הסכמה מדעת	הסבר מפורט על הניתוח, הסיכונים, החלופות והתוצאות הצפויות	הסבר שטחי, מסמכי הסכמה לא מפורטים, לחץ לחתום ללא הבנה מלאה
זמינות לטיפול בסיבוכים	מרכז רפואי עם יכולות טיפול נמרץ וצוות זמין 24/7 לטיפול בסיבוכים	היעדר תמיכה רפואית מלאה, קושי ביצירת קשר עם הצוות המטפל
תכנית מעקב	תכנית מעקב מובנית לאחר הניתוח הכוללת ביקורות רפואיות, מעקב תזונתי ובדיקות דם	היעדר תכנית מעקב מסודרת, מעקב מינימלי בלבד

בחירת מנתח מנוסה היא קריטית להצלחת הניתוח. מומלץ לבדוק את הרקע המקצועי של המנתח, לבקש המלצות ממטופלים קודמים, ולשאול שאלות ספציפיות לגבי שיעורי ההצלחה והסיבוכים שלו. מנתחים עם ניסיון רב בביצוע ניתוחי קיצור קיבה נוטים להשיג תוצאות טובות יותר עם פחות סיבוכים.

האחריות המשפטית והזכות לפיצוי במקרי רשלנות

במקרים של רשלנות רפואית בניתוח קיצור קיבה, המטופל עשוי להיות זכאי לפיצוי על הנזקים שנגרמו לו. פיצויים אלה נועדו לכסות הן את הנזקים הממוניים (הוצאות רפואיות, אובדן כושר עבודה) והן את הנזקים הלא ממוניים (כאב וסבל, פגיעה באיכות החיים).

על מנת להוכיח רשלנות רפואית בישראל, יש להראות ארבעה יסודות:

חובת זהירות – קיומה של חובת זהירות של הרופא או המוסד הרפואי כלפי המטופל
הפרת החובה – הוכחה כי הצוות הרפואי לא פעל בהתאם לסטנדרט הרפואי המקובל
נזק – הוכחת קיומו של נזק ממשי שנגרם למטופל
קשר סיבתי – הוכחה כי הנזק נגרם כתוצאה ישירה מהרשלנות

בתביעות רשלנות רפואית בניתוחי קיצור קיבה, חוות דעת של מומחה רפואי היא כלי מרכזי להוכחת הרשלנות. עורכי הדין של משרד אלנקלר עובדים בשיתוף פעולה עם מומחים רפואיים מהשורה הראשונה בתחום הכירורגיה הבריאטרית, כדי לבסס את טענות הרשלנות.

חשוב לציין כי בישראל קיימת תקופת התיישנות של 7 שנים מיום האירוע או מיום שנודע למטופל על הקשר בין הנזק לטיפול הרפואי. במקרים של קטינים, תקופת ההתיישנות מתחילה ביום הגיעם לגיל 18.

מתי רשלנות בניתוח קיצור קיבה מהווה עילה לתביעה?

רשלנות בניתוח קיצור קיבה מהווה עילה לתביעה כאשר הצוות הרפואי לא עמד בסטנדרטים המקובלים של הטיפול הרפואי. דוגמאות לכך כוללות אי ביצוע בדיקות מקדימות נדרשות, טעויות טכניות במהלך הניתוח עצמו, כשל בזיהוי סיבוכים בשלב מוקדם, היעדר הסכמה מדעת מלאה, או טיפול לקוי בסיבוכים שהתפתחו לאחר הניתוח. חשוב להבחין בין סיבוכים מוכרים של הניתוח, שאינם בהכרח תוצאה של רשלנות, לבין פגיעות שנגרמו עקב טיפול שאינו עומד בסטנדרטים המקובלים. כדי שתביעה תצלח, יש להוכיח את הקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזק שנגרם, ולכן חיוני לפנות לעורך דין המתמחה בתחום.

מהם הסיכונים העיקריים בניתוח קיצור קיבה?

הסיכונים העיקריים בניתוח קיצור קיבה כוללים סיבוכים בטווח הקצר והארוך. בטווח הקצר, המטופלים עלולים להתמודד עם דליפות בתפרים הניתוחיים (1%-5%), זיהומים בפצע הניתוח או זיהומים פנימיים, דימומים, תסחיפים ריאתיים, פקקת ורידים עמוקים וסיבוכי הרדמה. בטווח הארוך, הסיכונים כוללים חסרים תזונתיים (במיוחד ויטמין B12, ברזל, סידן וחלבון), היצרות המעבר הקיבתי, כיבים, בקע סרעפתי, התייבשות, אבני מרה ובעיות נפשיות כמו דיכאון או הפרעות אכילה. אחוז הסיבוכים החמורים נע בין 3%-10%, והסיכון לתמותה עומד על כ-0.1%-0.5%. ככל שניסיון המנתח רב יותר וההכנה לניתוח טובה יותר, כך פוחת הסיכון לסיבוכים.

כיצד יש להתכונן נכון לניתוח קיצור קיבה?

הכנה נכונה לניתוח קיצור קיבה כוללת מספר שלבים חיוניים: ראשית, יש לבצע את כל הבדיקות המקדימות הנדרשות, כולל בדיקות דם מקיפות, אק"ג, צילום חזה, וגסטרוסקופיה. שנית, חשוב להתייעץ עם צוות רב-מקצועי הכולל תזונאית, פסיכולוג, ולפי הצורך גם אנדוקרינולוג או קרדיולוג. מומלץ להפסיק לעשן לפחות 6 שבועות לפני הניתוח, ובמקרים רבים נדרשת גם ירידה במשקל מקדימה בהתאם להנחיות הרופא. יש להפסיק נטילת תרופות מסוימות שעלולות להגביר את הסיכון לדימום, ולהבין לעומק את תהליך ההחלמה והשינויים הצפויים באורח החיים. בחירת מנתח מנוסה היא קריטית – מומלץ לבחור מנתח שביצע לפחות 100 ניתוחים מהסוג המתוכנן, עם שיעורי הצלחה גבוהים.

מהו תהליך התביעה במקרה של רשלנות בניתוח קיצור קיבה?

תהליך התביעה במקרה של רשלנות בניתוח קיצור קיבה מתחיל בפנייה לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית, כמו משרד אלנקלר. העורך דין יאסוף את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים, כולל תיק רפואי מלא, תוצאות בדיקות, ותיעוד של הטיפולים שניתנו. לאחר מכן, יש לקבל חוות דעת רפואית ממומחה בתחום הכירורגיה הבריאטרית, שתתמוך בטענת הרשלנות. בהמשך, מוגשת תביעה לבית המשפט או לוועדה לפיצוי נפגעי רשלנות רפואית, ובמקביל מתנהל משא ומתן מול חברות הביטוח או בית החולים. מטרת התביעה היא להשיג פיצוי עבור הנזקים הרפואיים, הכלכליים והנפשיים שנגרמו כתוצאה מהרשלנות. תקופת ההתיישנות עומדת על 7 שנים מיום האירוע או מיום שנודע למטופל על הקשר בין הנזק לטיפול.

מהו תפקידו של עורך דין בתביעת רשלנות רפואית בניתוח קיצור קיבה?

עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית ממלא מספר תפקידים מרכזיים בתביעות הקשורות לניתוחי קיצור קיבה. ראשית, הוא מסייע באיסוף וניתוח הראיות הרפואיות, כולל רשומות רפואיות, תוצאות בדיקות, ותיעוד של סיבוכים שהתפתחו. שנית, הוא מתקשר עם מומחים רפואיים בתחום הכירורגיה הבריאטרית לקבלת חוות דעת מקצועיות שיתמכו בטענת הרשלנות. עורך הדין גם מנהל משא ומתן מול חברות הביטוח ובתי החולים, מייצג את הלקוח בבתי המשפט, ומנחה אותו לאורך כל התהליך המשפטי. משרד אלנקלר מספק ליווי מקצועי וצמוד לנפגעי רשלנות רפואית בניתוחי קיצור קיבה, עם הבנה מעמיקה של הסוגיות הרפואיות והמשפטיות הייחודיות למקרים אלו. תפקידו של עורך הדין הוא להבטיח שהמטופל יקבל את הפיצוי המרבי המגיע לו על הנזקים שנגרמו.

מקרי בוחן: רשלנות בניתוחי קיצור קיבה בישראל

להלן מספר מקרי בוחן אמיתיים (עם פרטים מזהים שהוסרו) המדגימים את מורכבות תביעות הרשלנות בניתוחי קיצור קיבה:

מקרה 1: אי זיהוי דליפה

מטופלת בת 42 עברה ניתוח שרוול קיבה. יומיים לאחר הניתוח התלוננה על כאבים עזים בבטן וחום גבוה, אך הצוות הרפואי שייך את התסמינים לכאבי החלמה רגילים. רק לאחר 48 שעות נוספות, כאשר מצבה הידרדר משמעותית, בוצעה CT שהראתה דליפה נרחבת מקו התפרים וזיהום בחלל הבטן. המטופלת נזקקה לניתוח חירום ולאשפוז ממושך בטיפול נמרץ. בית המשפט קבע כי היה עיכוב בלתי סביר באבחון הדליפה, שהוביל להחמרת מצבה, ופסק פיצויים של למעלה מ-800,000 ₪.

מקרה 2: הערכה טרום-ניתוחית לקויה

גבר בן 55 עם היסטוריה של מחלת לב עבר ניתוח מעקף קיבה ללא שבוצעה הערכה קרדיולוגית מקיפה למרות גורמי הסיכון המשמעותיים. במהלך הניתוח חווה אירוע לבבי חמור שגרם לנזק קבוע למיוקרד. התביעה התבססה על כך שהצוות הרפואי התרשל בכך שלא ביצע את ההערכה הנדרשת לפני הניתוח. בית המשפט קיבל את התביעה ופסק פיצויים של כ-1.2 מיליון ₪.

מקרה 3: היעדר הסכמה מדעת

אישה בת 38 עברה ניתוח טבעת מתכווננת. לאחר הניתוח סבלה מסיבוכים חמורים, כולל החלקת הטבעת והיצרות הוושט. בתביעה שהגישה, טענה כי לא קיבלה הסבר מלא על הסיכונים הספציפיים של שיטה זו, ועל החלופות הקיימות. למרות שהניתוח עצמו בוצע באופן תקני, בית המשפט קבע כי היה פגם בהליך ההסכמה מדעת וקבע פיצוי חלקי.

מקרים אלו ממחישים את החשיבות של ייעוץ משפטי מקצועי בתביעות רשלנות רפואית בניתוחי קיצור קיבה. עורכי הדין של אלנקלר מביאים ניסיון עשיר בטיפול במקרים דומים, ומסייעים לנפגעים לקבל את הפיצוי המגיע להם.

סיכום

ניתוחי קיצור קיבה הם פרוצדורות מורכבות שיכולות לשפר משמעותית את איכות החיים של חולים הסובלים מהשמנת יתר חולנית. עם זאת, כמו בכל התערבות כירורגית, קיימים סיכונים וסיבוכים אפשריים. כאשר סיבוכים אלה נובעים מרשלנות רפואית – כלומר, מטיפול שאינו עומד בסטנדרטים המקובלים – המטופל עשוי להיות זכאי לפיצוי.

הכרת הסיכונים, ההכנה הנכונה לניתוח, ובחירת מנתח מנוסה ומוסד רפואי מוביל הם צעדים חשובים להפחתת הסיכון לסיבוכים. במקרה של חשד לרשלנות רפואית, חשוב לפנות לייעוץ משפטי מקצועי מוקדם ככל האפשר.

משרד עורכי הדין אלנקלר מתמחה בתביעות רשלנות רפואית, לרבות בתחום ניתוחי קיצור קיבה. הצוות המשפטי המנוסה שלנו עובד בשיתוף פעולה עם מומחים רפואיים מובילים כדי להבטיח שהנפגעים יקבלו את הפיצוי המגיע להם. אם אתם או יקיריכם נפגעתם כתוצאה מרשלנות בניתוח קיצור קיבה, אל תהססו לפנות אלינו לייעוץ ראשוני ללא התחייבות.

בכל מקרה של חשד לרשלנות רפואית, פעלו במהירות – זכרו כי קיימת תקופת התיישנות מוגבלת להגשת תביעות מסוג זה. צוות אלנקלר עומד לרשותכם בכל שאלה ועניין, ויסייע לכם לקבל את הפיצוי המגיע לכם על פי חוק.