אי הפניית מטופל לבדיקות חיוניות: השלכות וסעדים משפטיים

במערכת הבריאות המודרנית, קיימת חשיבות עליונה לאבחון מוקדם ומדויק של מחלות ובעיות רפואיות. כאשר רופא נמנע מלהפנות מטופל לבדיקות חיוניות, הדבר עלול להוביל לעיכוב באבחון, החמרה במצב הרפואי, ובמקרים קיצוניים – אף לאובדן חיים שניתן היה למנוע.

מהי אי הפניה לבדיקות חיוניות?

אי הפניה לבדיקות חיוניות מתרחשת כאשר רופא אינו מפנה את המטופל לבדיקות הנדרשות לאבחון מצבו הרפואי, למרות שהתסמינים או ההיסטוריה הרפואית מצביעים על הצורך בבדיקות אלו. מדובר בסוג של התרשלות רפואית שעלולה לגרום לנזק משמעותי למטופל.

בישראל, על פי פסיקות בית המשפט העליון, רופא מחויב לנקוט באמצעי זהירות סבירים ולהפעיל שיקול דעת מקצועי בהחלטתו האם להפנות מטופל לבדיקות נוספות. אי מילוי חובה זו עלול להיחשב כרשלנות רפואית אורתופדיה או בתחומי רפואה אחרים.

השלכות אי הפניה לבדיקות חיוניות

אי הפניה לבדיקות חיוניות עלולה לגרום למגוון של נזקים למטופל:

• עיכוב באבחון מחלות קשות כגון סרטן, מחלות לב, או מחלות נוירולוגיות
• החמרה במצב הרפואי שהייתה ניתנת למניעה בטיפול מוקדם
• הארכת תקופת הסבל והכאב של המטופל
• טיפולים מורכבים יותר שניתן היה למנוע באבחון מוקדם
• פגיעה ביכולת השיקום וההחלמה
• במקרים חמורים – אובדן חיים שניתן היה למנוע

דוגמאות לאי הפניה לבדיקות חיוניות

ישנם מקרים רבים בהם אי הפניה לבדיקות חיוניות הובילה לנזקים משמעותיים:

1. אישה המתלוננת על גוש בשד שלא מופנית לבדיקת ממוגרפיה או אולטרסאונד
2. מטופל עם כאבי ראש חזקים שלא מופנה לבדיקת CT או MRI
3. חולה עם תסמיני לב שלא מופנה לאק"ג או בדיקת מאמץ
4. אדם המתלונן על כאבי גב חריפים שלא מופנה לצילום רנטגן או MRI
5. מטופל עם סימפטומים נוירולוגיים שלא מופנה לייעוץ עם נוירולוג

הסעדים המשפטיים במקרים של אי הפניה לבדיקות חיוניות

מטופל שנפגע כתוצאה מאי הפניה לבדיקות חיוניות רשאי לפנות לעורך דין לרשלנות רפואית על מנת לבחון את האפשרות להגיש תביעה. במסגרת התביעה יש להוכיח מספר אלמנטים:

• קיומה של חובת זהירות של הרופא כלפי המטופל
• הפרת חובת הזהירות על ידי אי הפניה לבדיקות הנדרשות
• קשר סיבתי בין ההפרה לנזק שנגרם
• הנזק שנגרם למטופל כתוצאה מאי ההפניה

פסיקות תקדימיות בנושא אי הפניה לבדיקות חיוניות

בשנים האחרונות נרשמו מספר פסיקות תקדימיות בנושא אי הפניה לבדיקות חיוניות. בית המשפט העליון קבע במספר מקרים כי אי הפניה לבדיקות בסיסיות מהווה רשלנות רפואית, במיוחד כאשר התסמינים מצביעים באופן ברור על הצורך בבדיקות אלו.

כך למשל, במקרה שנדון בשנת 2018, נפסקו פיצויים בסך מיליוני שקלים למשפחתו של מטופל שנפטר מסרטן מעי גס לאחר שרופא המשפחה שלו לא הפנה אותו לבדיקת קולונוסקופיה למרות תלונות חוזרות ונשנות על דם בצואה במשך תקופה ממושכת.

כיצד להתמודד עם חשד לאי הפניה לבדיקות חיוניות?

אם אתם סבורים שאתם או יקיריכם נפגעתם כתוצאה מאי הפניה לבדיקות חיוניות, מומלץ לפעול כך:

1. בקשו חוות דעת רפואית נוספת מרופא אחר
2. תעדו את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים
3. שמרו על רישום מפורט של כל התלונות והתסמינים שהוצגו בפני הרופא
4. פנו לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית
5. הגישו תלונה לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות או לסגל הבכיר בקופת החולים/בית החולים

סיכום

אי הפניית מטופל לבדיקות חיוניות היא סוגיה רפואית ומשפטית מורכבת. חשוב להכיר בזכויות הרפואיות שלנו ולדרוש את הבדיקות הנחוצות. במקרים בהם נגרם נזק כתוצאה מהתרשלות רפואית מסוג זה, המערכת המשפטית בישראל מאפשרת למטופלים לתבוע פיצוי על הנזקים שנגרמו להם.

חשוב לזכור כי בעוד שהליך משפטי עשוי להביא לפיצוי כספי, הוא אינו יכול להשיב את המצב הרפואי לקדמותו. על כן, המודעות והערנות של המטופלים, וכן האחריות המקצועית של הרופאים, הן המפתח למניעת מקרים כאלה בעתיד.