רשלנות רפואית באבחון – כשהרופא טועה באבחנה הרפואית

מבוא: חשיבות האבחון הרפואי המדויק

האבחון הרפואי הנכון מהווה את אבן היסוד של הטיפול הרפואי האפקטיבי. כאשר רופאים מאבחנים מחלה או מצב רפואי בצורה מדויקת ובזמן, הם מאפשרים למטופלים לקבל את הטיפול המתאים ביותר ומגדילים את סיכויי ההחלמה. לעומת זאת, רשלנות באבחון עלולה להוביל לתוצאות הרות אסון – החל מעיכוב בטיפול, דרך טיפול לא מתאים, ועד לנזקים בלתי הפיכים ואף מוות.

בישראל, מחקרים מראים כי כ-10-15% מהאבחונים הרפואיים מכילים טעויות כלשהן, כאשר כ-5% מהמקרים מובילים לנזק משמעותי למטופל. משרד אלנקלר, המתמחה בתביעות רשלנות רפואית, מטפל מדי שנה במאות מקרים של אבחונים שגויים שהובילו לנזקים למטופלים.

במאמר זה נבחן את התהליך הרפואי של האבחון, סוגי הטעויות הנפוצות, הסיבות לטעויות אלה, והשלכותיהן המשפטיות והרפואיות. נסקור גם את זכויות המטופלים ואת הדרכים בהן ניתן להתמודד עם מקרים של רשלנות באבחון רפואי.

תהליך האבחון הרפואי: כיצד אמור להתבצע אבחון נכון?

תהליך האבחון הרפואי המקצועי אמור לכלול מספר שלבים הכרחיים שמטרתם לזהות במדויק את הבעיה הרפואית ממנה סובל המטופל:

1. איסוף מידע ראשוני – תשאול מקיף של המטופל לגבי התסמינים, ההיסטוריה הרפואית האישית והמשפחתית, וגורמי סיכון.
2. בדיקה גופנית – בדיקה פיזית מקיפה המתמקדת באזורים הרלוונטיים לתלונות המטופל.
3. בדיקות עזר – הפניה לבדיקות מעבדה, הדמיה ובדיקות אבחון נוספות בהתאם לחשד הקליני.
4. פירוש תוצאות – ניתוח התוצאות בהקשר הכולל של מצב המטופל.
5. אבחנה מבדלת – בחינת מגוון אפשרויות אבחנה והוצאת אפשרויות לא סבירות.
6. קביעת אבחנה – הגעה למסקנה בנוגע למחלה או למצב הרפואי.
7. תכנון טיפול – קביעת תכנית טיפולית מתאימה על בסיס האבחנה.
8. מעקב ובקרה – בדיקת תגובת המטופל לטיפול והערכה מחדש של האבחנה במידת הצורך.

כאשר תהליך זה מתבצע כהלכה, הוא מבטיח דיוק באבחון ומאפשר טיפול מיטבי. עם זאת, כשל באחד או יותר מהשלבים הללו עלול להוביל לרשלנות רפואית באבחון.

סוגי שגיאות נפוצות באבחון רפואי

ישנם מספר סוגים עיקריים של טעויות באבחון רפואי, שכל אחת מהן עלולה להוביל לתוצאות הרות גורל:

1. אבחנה מוטעית (דיאגנוזה שגויה)

מדובר במצב בו הרופא קובע אבחנה שגויה – מזהה מחלה או מצב רפואי אחר מזה שממנו סובל המטופל בפועל. למשל, אבחון של מיגרנה במקום גידול מוחי, או אבחון שגוי דלקת ריאות במקום התקף לב.

דוגמה: מטופלת בת 45 הגיעה למיון עם כאבים בחזה. הרופא אבחן צרבת ושחרר אותה לביתה עם תרופות לטיפול בחומציות. כעבור יומיים חזרה עם התקף לב חריף. בדיעבד, בדיקת א.ק.ג שנערכה במיון הראתה שינויים קלים שהצביעו על בעיה לבבית, אך אלו לא זוהו כראוי.

2. איחור באבחון

איחור באבחון מתרחש כאשר הרופא מגיע לאבחנה הנכונה, אך עושה זאת באיחור משמעותי שמוביל להחמרת המצב הרפואי או לנזק שניתן היה למנוע.

דוגמה: גבר בן 60 התלונן במשך חודשים על כאבי בטן עמומים אצל רופא המשפחה. הרופא אבחן תסמונת המעי הרגיז וטיפל בהתאם. רק לאחר שנה, כאשר המטופל הגיע עם דימום רקטלי, הוא הופנה לבדיקת קולונוסקופיה שחשפה סרטן מעי גס מתקדם שכבר פיתח גרורות. אילו האבחון היה נעשה מוקדם יותר, הסרטן היה מתגלה בשלב ראשוני וניתן היה לטפל בו בהצלחה רבה יותר.

3. כישלון באבחון (החמצת אבחנה)

מצב בו הרופא נכשל לחלוטין בזיהוי מחלה או מצב רפואי קיים, ומשחרר את המטופל ללא כל אבחנה וטיפול.

דוגמה: ילדה בת 12 הגיעה למיון עם כאבי ראש חזקים, בחילות והקאות. הרופא תלה את התסמינים בווירוס שפעת ושחרר אותה ללא בדיקות נוספות. כעבור יומיים, מצבה החמיר והיא אושפזה עם דלקת קרום המוח (מנינגיטיס) שגרמה לה לנזק נוירולוגי קבוע.

4. אי-ביצוע בדיקות נדרשות

מקרים בהם הרופא נמנע מלהפנות לבדיקות נחוצות שהיו מובילות לאבחנה הנכונה, כגון בדיקות דם, הדמיה או ביופסיה.

דוגמה: אישה בת 35 הגיעה לרופא המשפחה עם גוש בשד. הרופא בדק אותה באופן שטחי, קבע שמדובר בגוש שפיר וייעץ לה לחזור לבדיקה בעוד חצי שנה. הוא לא הפנה אותה לממוגרפיה או לאולטרסאונד. לאחר שלושה חודשים, הגוש גדל והאישה פנתה לרופא אחר שמיד הפנה אותה לבדיקת הדמיה שחשפה גידול ממאיר מתקדם.

5. פירוש שגוי של תוצאות בדיקות

מקרים בהם הבדיקות הנכונות בוצעו, אך הרופא פירש את התוצאות באופן שגוי, מה שהוביל לאבחנה מוטעית או להחמצת אבחנה.

דוגמה: רשלנות בבדיקות הדמיה התרחשה כאשר בבדיקת CT של ריאות שנערכה למטופל בן 50 הופיע כתם קטן שהרדיולוג פירש כצל רגיל. בבדיקת המשך שנערכה שנה לאחר מכן בשל החמרה במצב המטופל, התברר שהכתם היה למעשה גידול סרטני בשלבים מוקדמים שכעת התפשט משמעותית.

גורמים מרכזיים לטעויות באבחון רפואי

הבנת הגורמים לטעויות באבחון רפואי חיונית הן למניעתן והן להוכחת רשלנות במקרה הצורך:

1. גורמים מערכתיים

• עומס יתר על הרופאים – זמן קצר מדי לכל מטופל, מה שמוביל לבדיקות שטחיות
• חוסר בתיאום בין מטפלים – אי-העברת מידע בין מחלקות או מטפלים שונים
• מחסור במשאבים – זמינות נמוכה של בדיקות מתקדמות או מכשור רפואי
• כשלים במערכות תמיכה ממוחשבות – תוכנות לא מעודכנות או לא יעילות

2. גורמים קוגניטיביים

• עיגון קוגניטיבי – הרופא נצמד לאבחנה ראשונית גם כשמופיעות ראיות סותרות
• הטיית אישור – חיפוש סימנים התומכים באבחנה ראשונית והתעלמות מסימנים סותרים
• סגירה מוקדמת – הגעה למסקנה מהירה מדי ללא שקילת אפשרויות נוספות
• הטיית זמינות – נטייה לאבחן מחלות נפוצות ולהתעלם ממחלות נדירות יותר

3. גורמים אישיים

• חוסר ניסיון – רופאים חדשים או כאלה שאינם מומחים בתחום
• עייפות – משמרות ארוכות ושחיקה המובילות לירידה בריכוז
• מחסור בידע – אי-התעדכנות בחידושים רפואיים
• התעלמות מהיסטוריה רפואית – אי-התחשבות במידע קריטי מהעבר הרפואי של המטופל

קריטריון	אבחון תקין	אבחון רשלני
איסוף מידע	בירור מקיף של כל התסמינים וההיסטוריה הרפואית	תשאול חלקי, התעלמות מפרטים מהותיים
בדיקות נדרשות	הפניה לכל הבדיקות הרלוונטיות בהתאם לחשד הקליני	הימנעות מבדיקות חיוניות מסיבות של עלות, זמן או זמינות
אבחנה מבדלת	שקילת מגוון אפשרויות ובחינה שיטתית של כל אחת	קפיצה מהירה למסקנה ללא שקילת אפשרויות נוספות
התייחסות לתוצאות בדיקות	בחינה מדוקדקת של כל התוצאות והתייחסות לממצאים חריגים	התעלמות מתוצאות חריגות או פירוש שגוי שלהן
מעקב ובקרה	מעקב אחר התקדמות הטיפול והערכה מחדש במקרה של אי-שיפור	אי-זימון לביקורת או התעלמות מהחמרה במצב המטופל
תיעוד רפואי	תיעוד מפורט ומדויק של כל הממצאים, השיקולים והמסקנות	תיעוד חסר, לא מדויק או מטעה
התייעצות עם מומחים	פנייה להתייעצות כאשר המקרה מורכב או לא ברור	הימנעות מהתייעצות גם כאשר הדבר נדרש

ההשלכות של אבחון שגוי על המטופל

לטעויות באבחון רפואי עלולות להיות השלכות חמורות ומרחיקות לכת על המטופל:

1. השלכות רפואיות

• החמרת המחלה – מצב שהיה ניתן לטפל בו בקלות בשלב מוקדם הופך למורכב ומסוכן יותר
• סיבוכים משניים – התפתחות בעיות רפואיות נוספות כתוצאה מהמחלה שלא טופלה
• נזק בלתי הפיך – פגיעה באיברים או במערכות שאינה ניתנת לתיקון
• טיפול לא נחוץ – חשיפה לטיפולים או ניתוחים מיותרים בעקבות אבחנה שגויה
• תופעות לוואי – פגיעה הנגרמת מטיפול שאינו מתאים למצב האמיתי

2. השלכות נפשיות

• מצוקה נפשית – חרדה, דיכאון ואובדן אמון במערכת הרפואית
• טראומה – לעתים מתפתחת הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD)
• אובדן אמון – פגיעה ביכולת לתת אמון בצוותים רפואיים בעתיד

3. השלכות כלכליות

• הוצאות רפואיות – טיפולים, תרופות ושיקום נוספים
• אובדן ימי עבודה – פגיעה בפרנסה כתוצאה מהחמרת המצב הרפואי
• צורך בעזרה וסיוע – תלות בבני משפחה או מטפלים בתשלום

כיצד להתמודד עם חשד לאבחון שגוי?

אם התעורר אצלך חשד לאבחון שגוי, חשוב לפעול באופן מידי ומושכל:

1. צעדים רפואיים

• בקשת חוות דעת נוספת – פנייה לרופא אחר, רצוי מומחה בתחום, לקבלת אבחון נוסף
• איסוף תיעוד רפואי – בקשת העתקים של כל המסמכים, תוצאות הבדיקות והסיכומים הרפואיים
• תיעוד תסמינים – רישום מפורט של התסמינים, מועדי הופעתם ומהלך ההחמרה
• ביצוע בדיקות נוספות – השלמת בדיקות שלא בוצעו במסגרת האבחון המקורי

2. צעדים משפטיים

• פנייה לייעוץ משפטי – התייעצות עם עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית
• הגשת תלונה – פנייה לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות או למוסד הרפואי הרלוונטי
• איסוף ראיות – שמירת כל התכתובות, ההקלטות והמסמכים הרלוונטיים
• מינוי מומחה רפואי – קבלת חוות דעת מומחה המפרטת את הרשלנות והנזק שנגרם

משרד אלנקלר מתמחה בייצוג מטופלים שנפגעו מרשלנות רפואית באבחון. צוות עורכי הדין שלנו בעל ניסיון רב בניהול תביעות מורכבות מסוג זה, ומלווה את המטופלים לאורך כל התהליך – מהערכה ראשונית של המקרה, דרך איסוף הראיות והכנת כתב התביעה, ועד לייצוג בבית המשפט או בהליכי גישור.

מקרים לדוגמה: רשלנות באבחון בפסיקה הישראלית

להלן מספר פסקי דין משמעותיים בתחום הרשלנות באבחון רפואי בישראל:

1. אבחון שגוי התקף לב: ת"א (מחוזי חי') 44305-07-11

גבר בן 55 הגיע למיון עם כאבים בחזה והקרנה ליד שמאל. רופא המיון אבחן כאבים שריריים ושחרר אותו לביתו. כעבור יומיים, המטופל נפטר מהתקף לב נרחב. בית המשפט קבע שהייתה רשלנות באבחון, שכן לא בוצעו בדיקות הדמיה ואנזימים לבביים למרות התסמינים המחשידים. הפיצוי למשפחה עמד על כ-2.8 מיליון ש"ח.

2. אבחון שגוי אפילפסיה: ת"א (מחוזי ת"א) 58821-04-14

ילדה בת 8 אובחנה כסובלת מאפילפסיה וטופלה בתרופות אנטי-אפילפטיות במשך 3 שנים. בדיקת EEG מאוחרת יותר חשפה שמעולם לא סבלה מאפילפסיה, והתסמינים נבעו מהפרעת חרדה. בית המשפט קבע שהייתה רשלנות באבחון ובמעקב, שכן לא נערכו בדיקות מתאימות לאישוש האבחנה ולא נשקלו אבחנות חלופיות. הפיצוי עמד על כ-450,000 ש"ח.

3. איחור באבחון סרטן: ע"א 3222/15

אישה בת 42 פנתה לרופא המשפחה עם ממצא חשוד בשד. הרופא לא הפנה אותה לבדיקות נוספות וקבע שמדובר בגוש שפיר. רק כעבור שנה, כאשר הגוש גדל משמעותית, היא הופנתה לבדיקות שחשפו סרטן שד מתקדם עם גרורות. העליון קבע שהאיחור באבחון הקטין משמעותית את סיכויי ההחלמה, ופסק פיצוי של כ-3.5 מיליון ש"ח.

סיכום

רשלנות רפואית באבחון היא תופעה שכיחה יותר ממה שרבים משערים, והיא עלולה להוביל לתוצאות הרות אסון למטופלים. טעויות באבחון יכולות להתבטא באבחנה מוטעית, איחור באבחון, או אי-אבחון מוחלט, והן נובעות ממגוון גורמים – החל מעומס על המערכת הרפואית ועד לטעויות קוגניטיביות של רופאים.

חשוב שמטופלים יהיו מודעים לזכויותיהם ולאפשרויות העומדות בפניהם במקרה של חשד לרשלנות באבחון. קבלת חוות דעת רפואית נוספת, איסוף תיעוד רפואי מקיף, ופנייה לייעוץ משפטי מקצועי הם צעדים חיוניים להתמודדות עם מצב זה.

משרד אלנקלר מתמחה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית באבחון ומציע ליווי מקצועי לאורך כל ההליך המשפטי. צוות עורכי הדין שלנו משלב ידע רפואי ומשפטי מעמיק, ניסיון רב בתביעות רשלנות רפואית, וגישה אישית ורגישה לכל מטופל.

אם אתם או יקיריכם נפגעתם כתוצאה מרשלנות באבחון רפואי, אל תהססו לפנות אלינו לייעוץ ראשוני ללא התחייבות. אנו מחויבים לעמוד לצדכם ולסייע לכם לקבל את הפיצוי המגיע לכם על הנזקים שנגרמו.