מהי הסכמה מדעת וכיצד היא קשורה לרשלנות רפואית

הסכמה מדעת היא עקרון יסוד במערכת הרפואית והמשפטית בישראל. היא מהווה אבן פינה בזכותו של כל מטופל לאוטונומיה על גופו ולקבלת החלטות מושכלות בנוגע לטיפולים רפואיים. במאמר זה נבחן מהי הסכמה מדעת, את החוקים המסדירים אותה, וכיצד היעדרה עלול להוביל למקרים של רשלנות רפואית.

הגדרת הסכמה מדעת בחוק זכויות החולה

חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, מעגן את זכותו של המטופל לקבל מידע מלא ומפורט לפני מתן הסכמתו לטיפול רפואי. סעיף 13 לחוק קובע כי "לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת". משמעות הדבר היא שהמטופל חייב לקבל הסברים מקיפים על:

• האבחנה והפרוגנוזה של מצבו הרפואי
• מהות הטיפול המוצע, מטרותיו והסיכויים להצלחתו
• הסיכונים הכרוכים בטיפול, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי-נוחות
• חלופות טיפוליות אפשריות
• מהלך ההחלמה הצפוי והשלכות אי-ביצוע הטיפול

הקשר בין הסכמה מדעת ורשלנות רפואית

היעדר הסכמה מדעת מהווה פגם משפטי חמור שעלול להוביל לתביעת עורך דין לרשלנות רפואית. כאשר מטופל עובר הליך רפואי ללא שקיבל את כל המידע הרלוונטי, או שהמידע הוסבר לו באופן לא מספק, הדבר עלול להיחשב כרשלנות רפואית גם אם הטיפול עצמו בוצע לפי סטנדרט רפואי תקין.

בפסיקה הישראלית נקבע לא פעם כי פגיעה באוטונומיה של המטופל בשל היעדר הסכמה מדעת מהווה עילה לפיצוי, גם אם לא נגרם נזק פיזי. זאת מתוך הכרה בחשיבות זכותו של אדם לקבל החלטות הנוגעות לגופו.

חריגים להסכמה מדעת

החוק מכיר במספר חריגים בהם ניתן לטפל במטופל ללא הסכמה מדעת:

1. מצב חירום רפואי בו נשקפת סכנה מיידית למטופל
2. כשהמטופל במצב נפשי או פיזי שאינו מאפשר קבלת הסכמתו
3. כאשר ועדת האתיקה קבעה שמתן המידע עלול לגרום נזק חמור לבריאותו הנפשית או הגופנית של המטופל

דרישות פורמליות להסכמה מדעת

על פי התקנות, הסכמה מדעת לטיפולים מסוימים (כגון ניתוחים, טיפולים אונקולוגיים, דיאליזה ועוד) חייבת להינתן בכתב על גבי טופס ייעודי. ואולם, בתי המשפט הדגישו שוב ושוב כי עצם החתימה על טופס ההסכמה אינה מספיקה – יש לוודא שהמטופל הבין את המידע שנמסר לו.

השופט ריבלין קבע בפסק דין מפורסם כי "הסכמה מדעת אינה בבחינת חותמת גומי, אלא הליך מהותי שבו המטופל מקבל מידע, מעבד אותו ומחליט החלטה מושכלת."

תביעות בגין היעדר הסכמה מדעת

במקרים רבים, מהי רשלנות רפואית? הכל על המאבק המשפטי והזכויות שלכם מתחיל בבדיקה האם ניתנה הסכמה מדעת ראויה. בתביעות כאלה נדרש להוכיח:

1. שלא ניתן מידע מלא או שהמידע הוסבר באופן לא מספק
2. שקיים קשר סיבתי בין היעדר ההסכמה המדעת לבין הנזק שנגרם
3. שאילו המטופל היה מקבל את המידע המלא, היה בוחר שלא לעבור את הטיפול

סיכום

הסכמה מדעת היא הרבה יותר מאשר פרוצדורה פורמלית או חתימה על טופס. מדובר בזכות יסוד של כל מטופל לאוטונומיה על גופו ולקבלת החלטות מושכלות. היעדר הסכמה מדעת מתאימה מהווה פגיעה בזכות זו ועלול להוות בסיס לתביעת רשלנות רפואית.

במערכת הבריאות המודרנית, חובתם של המטפלים לספק מידע מקיף ובהיר, ועל המטופלים לדרוש הסברים ולשאול שאלות כדי להבטיח שהחלטותיהם מבוססות על מידע מלא. רק כך ניתן לממש את העיקרון החשוב של הסכמה מדעת ולהבטיח טיפול רפואי מיטבי תוך שמירה על זכויות המטופל.