האם יש תקדים משפטי שמאפשר להוכיח רשלנות גם ללא חוות דעת רפואית?

רשלנות רפואית היא נושא מורכב בעולם המשפט הישראלי. כאשר מטופל סבור שנפגע כתוצאה מטיפול רפואי לקוי, הדרך המקובלת להוכחת התביעה היא באמצעות חוות דעת רפואית מומחה. אולם, מה קורה במקרים בהם קשה להשיג חוות דעת כזו? האם אפשר להוכיח רשלנות רפואית גם ללא חוות דעת מומחה? במאמר זה נבחן את השאלה הזו לעומק, ונסקור תקדימים משפטיים רלוונטיים בישראל.

המסגרת המשפטית של רשלנות רפואית בישראל

לפני שנדון בתקדימים ספציפיים, חשוב להבין את החוק בישראל בנוגע לרשלנות רפואית. רשלנות רפואית מוגדרת בפקודת הנזיקין כמצב בו איש מקצוע רפואי לא נהג כפי שאיש מקצוע סביר היה נוהג באותן נסיבות. כדי להוכיח רשלנות רפואית, על התובע להראות ארבעה יסודות:

• חובת זהירות של הרופא כלפי המטופל
• הפרת חובת הזהירות
• נזק שנגרם למטופל
• קשר סיבתי בין ההפרה לנזק

בדרך כלל, הוכחת הפרת חובת הזהירות והקשר הסיבתי דורשת חוות דעת מומחה רפואי, אך לא תמיד זה המצב.

דוקטרינת "הדבר מדבר בעד עצמו" (Res Ipsa Loquitur)

אחד התקדימים המשמעותיים ביותר המאפשר הוכחת רשלנות ללא חוות דעת מומחה הוא דוקטרינת "הדבר מדבר בעד עצמו" (Res Ipsa Loquitur). דוקטרינה זו מאפשרת לבית המשפט להסיק רשלנות כאשר:

1. הנזק לא היה מתרחש בדרך כלל אלמלא התרחשה רשלנות
2. הנכס או הפעילות שגרמו לנזק היו בשליטתו הבלעדית של הנתבע
3. התובע לא תרם בשום צורה להתרחשות הנזק

בפסק דין ע"א 1146/99 מרפאת קופת חולים נ' דוד ארד, בית המשפט העליון הכיר בעקרון זה והחיל אותו על מקרה של רשלנות רפואית. במקרה זה, המטופל עבר ניתוח שגרתי, אך התעורר עם נזק נוירולוגי חמור. בית המשפט קבע כי בנסיבות מסוימות, עצם התוצאה הקשה מניתוח שגרתי מעבירה את נטל ההוכחה לרופאים להראות שלא התרשלו.

חובת הגילוי ודוקטרינת "הסכמה מדעת"

תקדים משפטי נוסף שעשוי לאפשר הוכחת רשלנות ללא חוות דעת מומחה קשור לחובת הגילוי ודוקטרינת "ההסכמה מדעת". על פי חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, על הרופא לספק למטופל מידע מספק כדי לאפשר לו לקבל החלטה מושכלת לגבי הטיפול.

בפסק דין ע"א 4384/90 ואתורי נ' בית חולים לניאדו, בית המשפט העליון קבע כי הפרת חובת הגילוי עשויה להוות עילה לתביעת רשלנות, גם ללא הוכחה שהטיפול עצמו בוצע ברשלנות. במקרה כזה, אין צורך בחוות דעת מומחה להוכיח סטייה מסטנדרט הטיפול הרפואי, אלא רק להראות שהמידע שנמסר למטופל לא היה מספק.

כלל "הדבר הזר" (Foreign Object Rule)

תקדים משמעותי נוסף הוא כלל "הדבר הזר", המתייחס למקרים בהם חפץ זר נשאר בגוף המטופל לאחר ניתוח (כמו מחט, תחבושת או כלי ניתוח). בפסק דין ע"א 9328/02 קופת חולים מאוחדת נ' דיין, בית המשפט קבע כי השארת חפץ זר בגוף המטופל מהווה ראיה מספקת לרשלנות, ואין צורך בחוות דעת מומחה לקביעה זו.

במקרים אלה, עצם הימצאות החפץ הזר בגוף המטופל מוכיחה באופן ברור כי התרחשה רשלנות בטיפול הרפואי, וההוכחה היא "אובייקטיבית" ואינה דורשת פרשנות מקצועית.

אי-קיום רשומות רפואיות מלאות

תקדים חשוב נוסף נוגע למקרים בהם המוסד הרפואי לא שמר רשומות רפואיות מלאות ומדויקות. בפסק דין ע"א 6160/99 דרוקמן נ' בית החולים לניאדו, בית המשפט העליון קבע כי כאשר בית החולים לא שומר על רשומות רפואיות תקינות, הדבר עשוי להעביר את נטל ההוכחה לנתבע.

הרציונל הוא שאי-שמירה על רשומות רפואיות מלאות מונעת מהתובע את היכולת להוכיח את טענותיו באמצעות חוות דעת מומחה, ולכן במקרים כאלה בית המשפט עשוי להקל בדרישות ההוכחה.

פערי מידע והחלת דוקטרינת "נזק ראייתי"

בשנים האחרונות, בתי המשפט בישראל הכירו בדוקטרינת "הנזק הראייתי" כבסיס להקלה בנטל ההוכחה בתביעות רשלנות רפואית. דוקטרינה זו רלוונטית במיוחד במקרים בהם קיים פער מידע מובנה בין המטופל לבין הצוות הרפואי.

בפסק דין ע"א 9656/03 מרכז רפואי שערי צדק נ' פלוני, בית המשפט העליון קבע כי כאשר התנהגות הנתבע גרמה לתובע נזק ראייתי (כלומר, פגעה ביכולתו להוכיח את תביעתו), ניתן להעביר את נטל ההוכחה לנתבע או להקל בדרישות ההוכחה החלות על התובע.

מקרים של טעויות בולטות וברורות

ישנם מקרים בהם הטעות הרפואית כה בולטת וברורה, עד שאין צורך בחוות דעת מומחה להוכיחה. למשל, ניתוח באיבר לא נכון, טיפול בחולה לא נכון, או מתן תרופה בניגוד להוראות מפורשות ביחס לאלרגיה ידועה של המטופל.

בפסק דין ת"א 1272/05 (מחוזי ת"א) פלוני נ' שירותי בריאות כללית, בית המשפט קבע כי במקרה של טעות רפואית בולטת וברורה, אין צורך בחוות דעת מומחה, שכן הטעות "מדברת בעד עצמה".

סיכום: האם אפשר להוכיח רשלנות רפואית ללא חוות דעת מומחה?

התשובה היא כן, בנסיבות מסוימות. הפסיקה הישראלית הכירה במספר תקדימים משפטיים המאפשרים הוכחת רשלנות רפואית גם ללא חוות דעת מומחה:

• דוקטרינת "הדבר מדבר בעד עצמו"
• הפרת חובת הגילוי וההסכמה מדעת
• כלל "הדבר הזר"
• אי-קיום רשומות רפואיות מלאות
• דוקטרינת "נזק ראייתי"
• מקרים של טעויות בולטות וברורות

עם זאת, חשוב להדגיש כי אלו הם מקרים חריגים, ובמרבית תביעות הרשלנות הרפואית, חוות דעת מומחה עדיין נחשבת להכרחית. כמו כן, גם במקרים בהם ניתן להוכיח את עצם הרשלנות ללא חוות דעת מומחה, עדיין עשויה להידרש חוות דעת כזו להוכחת הקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזק שנגרם.

אם אתם מתמודדים עם מקרה של חשד לרשלנות רפואית, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום, שיוכל לבחון את המקרה הספציפי ולייעץ לכם לגבי דרכי ההוכחה האפשריות.