רשלנות באבחון מהווה אחת מהסוגיות המורכבות והמשפיעות ביותר בתחום הרשלנות הרפואית בישראל. כאשר אנשי מקצוע רפואיים אינם מזהים נכון את מצבו הרפואי של המטופל, מתעלמים מסימנים מחשידים, או מפרשים בצורה שגויה ממצאים רפואיים, עלולות להיות לכך השלכות הרות גורל. טעויות אלו עלולות להוביל לעיכוב בטיפול, למתן טיפול לא מתאים, או במקרים חמורים, לגרום לנזק בלתי הפיך ואף למוות.
מהי רשלנות באבחון?
רשלנות באבחון מתרחשת כאשר רופא או איש מקצוע רפואי אחר אינו מאבחן כראוי מחלה או מצב רפואי, או כאשר האבחון נעשה באיחור משמעותי. לפי הפסיקה בישראל, רשלנות רפואית מוגדרת כהתנהגות החורגת מסטנדרט הטיפול הסביר שהיה מעניק רופא סביר באותן נסיבות. במקרה של אבחון, השאלה המרכזית היא: האם רופא סביר, עם אותה מומחיות, היה מגיע לאבחנה נכונה בנסיבות דומות?
ישנם מספר סוגים שכיחים של רשלנות באבחון:
- אי זיהוי של מחלה או מצב רפואי
- עיכוב באבחון
- אבחון שגוי – זיהוי מחלה אחרת מזו שקיימת בפועל
- אי ביצוע בדיקות מתאימות או נדרשות
- פרשנות שגויה של תוצאות בדיקות
- התעלמות מתסמינים חשובים או מהיסטוריה רפואית רלוונטית
המחלות השכיחות בהן מתרחשת רשלנות באבחון
מחקרים מראים כי ישנן מחלות מסוימות שבהן רשלנות באבחון שכיחה יותר:
- סרטן לסוגיו – ובמיוחד סרטן השד, המעי הגס, הריאות והמלנומה
- התקף לב ושבץ מוחי
- זיהומים חמורים וספסיס
- דלקת התוספתן
- פגיעות נוירולוגיות – במיוחד בתחום רשלנות רפואית בנוירולוגיה שבו אבחון מוקדם יכול למנוע נזק בלתי הפיך
- שברים ופגיעות אורתופדיות, שעלולות להוביל לרשלנות רפואית באורתופדיה כאשר אינן מאובחנות כראוי
הגורמים השכיחים לרשלנות באבחון
מספר גורמים עלולים להוביל לרשלנות באבחון, ביניהם:
- עומס עבודה כבד המוטל על הרופאים ואנשי הצוות הרפואי
- תקשורת לקויה בין אנשי צוות רפואי
- חוסר בביצוע אנמנזה מקיפה
- אי הפניה ליועצים מומחים כאשר נדרש
- אי ביצוע בדיקות הדמיה או בדיקות מעבדה נדרשות
- טעויות במערכות ממוחשבות או באופן תיעוד המידע הרפואי
- חוסר בידע או ניסיון רפואי מספק בתחום הרלוונטי
- התעלמות מתלונות המטופל או זלזול בהן
ההשלכות של רשלנות באבחון
הנזקים העלולים להיגרם כתוצאה מרשלנות באבחון הם מגוונים ולעיתים חמורים ביותר:
- החמרה במצב הרפואי עקב עיכוב בטיפול
- צורך בטיפולים אגרסיביים יותר מאלו שהיו נדרשים לו האבחון היה מתבצע בזמן
- נזק בלתי הפיך לאיברים או למערכות בגוף
- סבל פיזי ונפשי מיותר
- אובדן הזדמנות להחלמה או לטיפול יעיל יותר
- במקרים החמורים ביותר – מוות שהיה ניתן למנוע
המסגרת המשפטית לתביעות רשלנות באבחון בישראל
בישראל, תביעות בגין רשלנות באבחון מבוססות על חוק הנזיקין ועל פקודת הנזיקין (נוסח חדש). כדי להוכיח רשלנות באבחון, על התובע להראות ארבעה יסודות מרכזיים:
- חובת זהירות – הרופא חייב בחובת זהירות כלפי המטופל
- הפרת חובת הזהירות – הרופא לא פעל בהתאם לסטנדרט הטיפול המקובל
- נזק – נגרם נזק למטופל
- קשר סיבתי – קיים קשר סיבתי בין הפרת החובה לבין הנזק שנגרם
בתיקי רשלנות רפואית בכלל, ובתיקי רשלנות באבחון בפרט, נדרשת לרוב חוות דעת מומחה שתתמוך בטענת הרשלנות. המומחה צריך להצביע על הסטייה מסטנדרט הטיפול המקובל ולהסביר כיצד סטייה זו גרמה לנזק.
דוקטרינת "אובדן סיכויי החלמה"
אחת הדוקטרינות המשפטיות החשובות בתביעות רשלנות באבחון היא דוקטרינת "אובדן סיכויי החלמה". דוקטרינה זו מכירה בכך שגם אם לא ניתן להוכיח בוודאות שהאבחון הנכון והמוקדם היה מביא להחלמה מלאה, עדיין יש לפצות את המטופל על אובדן הסיכוי להחלמה או לטיפול יעיל יותר. בתי המשפט בישראל הכירו בדוקטרינה זו במקרים רבים, ובמיוחד בתיקי רשלנות באבחון של מחלות סרטן.
כיצד להתמודד עם חשד לרשלנות באבחון?
אם קיים חשד לרשלנות באבחון, מומלץ לפעול בדרכים הבאות:
- לקבל חוות דעת רפואית נוספת ממומחה בתחום הרלוונטי
- לדרוש ולקבל את מלוא המידע הרפואי והתיעוד הרפואי
- לתעד את כל התסמינים, הבדיקות והטיפולים שבוצעו
- להתייעץ עם עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית
- לפנות לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות או לנציב קבילות הציבור בקופת החולים הרלוונטית
סיכום
רשלנות באבחון מהווה תחום מורכב ורגיש בעולם הרשלנות הרפואית. ההשלכות של טעות באבחון יכולות להיות הרות גורל, ולכן חשוב שהציבור יהיה מודע לזכויותיו ולאפשרות לתבוע פיצוי במקרה של נזק שנגרם כתוצאה מרשלנות באבחון. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי לא כל טעות באבחון מהווה רשלנות, וכי הרפואה אינה מדע מדויק. הפסיקה הישראלית מכירה בכך ודורשת הוכחה של סטייה משמעותית מסטנדרט הטיפול המקובל.
לסיכום, מערכת הבריאות בישראל נחשבת לאחת מהמתקדמות בעולם, אך גם בה מתרחשות טעויות. המודעות לנושא הרשלנות באבחון, והבנת הזכויות והאפשרויות העומדות בפני נפגעי רשלנות כזו, הן חשובות לכל אזרח ומטופל. במקרים של חשד לרשלנות באבחון, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי שיסייע בבירור העובדות ובמיצוי הזכויות בצורה המיטבית.