טענות הגנה נפוצות של בתי חולים בתביעות רשלנות

תביעות רשלנות רפואית הן אחד התחומים המורכבים ביותר בעולם המשפט הישראלי. כאשר מטופל מגיש תביעה נגד בית חולים או צוות רפואי, בתי החולים מגיבים בשורה של טענות הגנה מגוונות. מאמר זה סוקר את טענות ההגנה הנפוצות ביותר שבתי חולים משתמשים בהן בתביעות רשלנות רפואית, ומסביר את המשמעות שלהן עבור התובעים.

הסתמכות על סטנדרט הטיפול המקובל

אחת מטענות ההגנה הנפוצות ביותר היא שהצוות הרפואי פעל בהתאם לסטנדרט הטיפול המקובל. בתי חולים טוענים שהצוות הרפואי נקט בכל האמצעים הסבירים שרופא סביר היה נוקט באותן נסיבות. לפי פסיקת בית המשפט העליון, התובע נדרש להוכיח שהצוות הרפואי סטה מסטנדרט הטיפול המקובל. לכן, חיוני להתייעץ עם עורך דין לרשלנות רפואית שיוכל לסייע בהוכחת סטייה מסטנדרט הטיפול באמצעות חוות דעת מומחים.

היעדר קשר סיבתי

טענה מרכזית נוספת היא היעדר קשר סיבתי בין הטיפול הרפואי לבין הנזק שנגרם. בתי חולים טוענים לעתים קרובות שמצבו הרפואי של המטופל היה מתדרדר גם אילו הטיפול היה ניתן בהתאם לסטנדרט הגבוה ביותר. לפי חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, על התובע להוכיח שהיה קשר ישיר בין הטיפול הלקוי לנזק שנגרם.

תורם אשם של המטופל

בתי חולים טוענים לעתים שהמטופל עצמו תרם להחמרת מצבו. לדוגמה, אי-מסירת מידע רפואי רלוונטי, אי-ציות להוראות רפואיות, או איחור בפנייה לטיפול. בית המשפט עשוי להפחית את הפיצוי בהתאם למידת האשם התורם של המטופל, כפי שנקבע בפסק דין נודלמן נ' קופת חולים כללית.

ברירה רפואית סבירה

הלכת הברירה הרפואית הסבירה, שנקבעה בפסיקה הישראלית, מאפשרת לבתי חולים לטעון שהבחירה בטיפול מסוים הייתה סבירה מתוך מגוון אפשרויות טיפוליות מקובלות. לפי הלכה זו, אם קיימות מספר גישות רפואיות מקובלות, לא יראו ברופא כמי שהתרשל רק משום שבחר באחת מהן.

סיכון מובנה בהליך הרפואי

בתי חולים יטענו לעתים קרובות שהנזק שנגרם הוא תוצאה של סיכון מובנה בהליך הרפואי שבוצע, וכי המטופל היה מודע לסיכון זה ונתן את הסכמתו המדעת. חוק זכויות החולה קובע את החובה לקבל הסכמה מדעת של המטופל לאחר שהוסברו לו הסיכונים הכרוכים בהליך.

היעדר חוות דעת רפואית תומכת

טענה טכנית אך משמעותית היא היעדר חוות דעת רפואית תומכת מצד התובע. לרוב, תביעת רשלנות רפואית מחייבת הגשת חוות דעת של מומחה רפואי שתתמוך בטענות התובע. עם זאת, במקרים מסוימים, האם יש תקדים משפטי שמאפשר להוכיח רשלנות גם ללא חוות דעת רפואית? התשובה היא שכן – בפסיקה הישראלית, דוקטרינת "הדבר מדבר בעד עצמו" (res ipsa loquitur) יכולה לסייע במקרים בהם הרשלנות כה ברורה שאינה דורשת חוות דעת מומחה.

התיישנות

טענת התיישנות היא כלי משפטי חשוב בידי בתי חולים. לפי חוק ההתיישנות, תביעת רשלנות רפואית יש להגיש תוך שבע שנים מיום האירוע, או תוך שנתיים מהיום שבו נודע לתובע על הנזק. בתי משפט בישראל מיישמים את "כלל הגילוי המאוחר", המאפשר הארכת תקופת ההתיישנות במקרים מסוימים.

סיכום

הכרת טענות ההגנה הנפוצות של בתי חולים בתביעות רשלנות רפואית היא קריטית לכל מי ששוקל להגיש תביעה כזו. המורכבות של תביעות אלה והמשאבים העומדים לרשות מערכת הבריאות מחייבים הכנה יסודית וליווי משפטי מקצועי. חשוב לזכור כי למרות הקשיים, מערכת המשפט הישראלית מכירה בזכותם של נפגעי רשלנות רפואית לפיצוי הולם, כפי שנקבע בשורה ארוכה של פסקי דין תקדימיים.