נזק מוחי בעקבות חוסר חמצן בלידה (CP – שיתוק מוחין)

May 15 2025Oded B

שיתוק מוחין (Cerebral Palsy או CP) הוא מצב רפואי מורכב הנגרם לעיתים כתוצאה מחוסר חמצן במהלך הלידה. מדובר באחת הסוגיות הרפואיות-משפטיות המשמעותיות ביותר בתחום הרשלנות הרפואית בישראל. CP שיתוק מוחין הוא מצב נוירולוגי שמשפיע על התנועה, המנח והקואורדינציה של הגוף, וגורם למוגבלויות משמעותיות לכל החיים.

מהו שיתוק מוחין וכיצד הוא קשור לחוסר חמצן בלידה?

שיתוק מוחין (CP) הינו קבוצה של הפרעות נוירולוגיות בלתי-פרוגרסיביות המשפיעות על היכולת לנוע, לשמור על שיווי משקל ולשלוט בתנוחת הגוף. אחת הסיבות המשמעותיות להתפתחות שיתוק מוחין היא היפוקסיה (חוסר חמצן) או אספיקסיה (חוסר חמצן חמור) בזמן הלידה או סמוך אליה.

כאשר המוח של היילוד אינו מקבל כמות מספקת של חמצן, נוצרים נזקים לתאי המוח שאינם הפיכים. תקופה קצרה של חוסר חמצן עלולה לגרום לנזק קל, אך חוסר חמצן ממושך יכול לגרום לנזק מוחי נרחב ובלתי הפיך. מחקרים מראים כי 10-20% ממקרי שיתוק המוחין נגרמים מאירועים בזמן הלידה, כאשר חלקם קשורים לטיפול רפואי לקוי.

הגורמים לחוסר חמצן במהלך הלידה

ישנם מספר גורמים העלולים להוביל למצב של חוסר חמצן בזמן הלידה:

  • סיבוכים בחבל הטבור (כגון לפיתת חבל טבור)
  • הפרדות שליה מוקדמת
  • לידה ממושכת
  • לחץ דם נמוך אצל האם
  • זיהום חמור אצל האם או העובר
  • טראומה בזמן הלידה
  • שימוש לא נכון במכשור רפואי כגון מלקחיים או ואקום

ב־המרכז לרשלנות רפואית בישראל מזהים כי במקרים רבים, ניתן היה למנוע את הנזק המוחי אילו הצוות הרפואי היה מזהה את סימני המצוקה העוברית בזמן ופועל בהתאם. מוניטור עוברי, המשמש לניטור דופק העובר במהלך הלידה, מספק מידע חיוני אודות מצבו של העובר, והתעלמות מסימני אזהרה יכולה להיחשב כרשלנות רפואית.

סימנים וסימפטומים של שיתוק מוחין

סימני שיתוק מוחין עשויים להופיע בגילאים שונים, אך לרוב ניתן להבחין בהם במהלך השנה הראשונה לחיים. הסימנים כוללים:

  • התפתחות מוטורית מעוכבת
  • טונוס שרירים חריג (נוקשות יתר או רפיון יתר)
  • קשיים בתנועה ובקואורדינציה
  • קשיים בבליעה או האכלה
  • התכווצויות ותנועות לא רצוניות
  • קשיים בראייה, שמיעה או דיבור
  • פרכוסים

חשוב לציין כי שיתוק מוחין מתבטא ברמות חומרה שונות – מקלה ועד חמורה – ויכול להשפיע על חלקים שונים של הגוף.

סוג שיתוק מוחין מאפיינים עיקריים אזורי הגוף המושפעים
ספסטי נוקשות שרירים וקשיים בתנועה יכול להשפיע על צד אחד, רגליים בלבד, או כל הגוף
דיסקינטי תנועות לא רצוניות ולא מבוקרות לרוב משפיע על הידיים, הרגליים, הפנים והלשון
אטקסי חוסר קואורדינציה ובעיות שיווי משקל משפיע על שיווי המשקל, הליכה ותנועות מדויקות
מעורב שילוב של מספר סוגים אזורים שונים בגוף

אבחון נזק מוחי בעקבות חוסר חמצן

אבחון מוקדם של נזק מוחי קריטי לטיפול יעיל. בדיקות נפוצות לאבחון כוללות:

  • MRI (הדמיית תהודה מגנטית) – מאפשרת לראות את מבנה המוח בפירוט רב ולזהות אזורים שניזוקו.
  • CT (טומוגרפיה ממוחשבת) – מספקת תמונות חתך של המוח.
  • אולטרסאונד מוחי – שימושי בעיקר אצל תינוקות עם מרקם גולגולת רך.
  • אלקטרואנצפלוגרם (EEG) – מודד את הפעילות החשמלית במוח.
  • בדיקות דם ושתן – מסייעות לשלול מצבים אחרים.

בנוסף לבדיקות הדמיה, נעשית גם הערכה התפתחותית על ידי רופאים מומחים בתחום התפתחות הילד, נוירולוגים ילדים ופיזיותרפיסטים. אבחון שיתוק מוחין עשוי להימשך מספר חודשים, שכן יש לעקוב אחר התפתחות התינוק לאורך זמן.

הקשר בין רשלנות רפואית ושיתוק מוחין

לא כל מקרה של שיתוק מוחין נובע מרשלנות רפואית, אך ישנם מקרים בהם טיפול רפואי לקוי בזמן ההיריון, הלידה או לאחריה גרם או תרם לנזק המוחי. רשלנות רפואית בלידה עלולה להתבטא במספר אופנים:

  • כשל בניטור מצוקה עוברית
  • עיכוב בביצוע ניתוח קיסרי כשיש התוויה לכך
  • שימוש לקוי במכשור רפואי (כגון ואקום או מלקחיים)
  • כשל בטיפול במקרי זיהום אצל היולדת או העובר
  • טיפול לא מתאים בסיבוכי טרום-לידה כגון רעלת היריון
  • טיפול לקוי במקרה של לפיתת חבל טבור

במרכז לרשלנות רפואית בישראל מכירים את המורכבות של תיקים אלו. לצורך הוכחת רשלנות רפואית יש להראות קשר סיבתי בין הטיפול הרפואי הלקוי לבין הנזק המוחי שנגרם. לשם כך נדרשת מומחיות רפואית-משפטית ייחודית וניתוח מעמיק של הרשומות הרפואיות.

טיפול ושיקום לילדים עם שיתוק מוחין

למרות שאין ריפוי לשיתוק מוחין, ישנם טיפולים רבים שיכולים לשפר את איכות החיים ולסייע בהתמודדות עם המגבלות:

  • פיזיותרפיה – לשיפור היכולות המוטוריות וחיזוק השרירים
  • ריפוי בעיסוק – לפיתוח מיומנויות יומיומיות
  • קלינאות תקשורת – לטיפול בקשיי דיבור ואכילה
  • תרופות – להפחתת נוקשות שרירים ולטיפול בפרכוסים
  • טיפול אורתופדי – כולל התאמת סדים, מכשירי עזר וניתוחים אורתופדיים
  • הזרקות בוטוקס – להפחתת נוקשות שרירים נקודתית
  • ניתוחים – לטיפול בעוויתות שרירים או לתיקון עיוותים

מה אומר פרופ' נוירולוגיית ילדים?

לדברי פרופ' מובילים בתחום נוירולוגיית ילדים, התערבות מוקדמת ואינטנסיבית היא המפתח לשיפור התפקוד לטווח ארוך. ככל שמתחילים טיפול מוקדם יותר בשנים הראשונות לחיים, כך גדלים הסיכויים לשיפור משמעותי ביכולות המוטוריות והקוגניטיביות.

ההיבט המשפטי והפיצוי על נזק מוחי

משפחות המתמודדות עם ילד שנולד עם שיתוק מוחין כתוצאה מרשלנות רפואית עשויות להיות זכאיות לפיצויים. פיצויים אלו אמורים לכסות:

  • הוצאות רפואיות עבר, הווה ועתיד
  • טיפולים שיקומיים
  • אובדן כושר השתכרות עתידי
  • התאמת דיור וציוד מיוחד
  • סיוע וליווי אישי
  • פיצוי על כאב וסבל

חשוב לציין כי תביעות בגין נזק מוחי בלידה הן מהמורכבות ביותר בתחום הרשלנות ה

Share: