מהי רשלנות רפואית – הגדרה משפטית ורפואית מקיפה

הגדרה משפטית של רשלנות רפואית

רשלנות רפואית (Medical Negligence) מוגדרת בעולם המשפט כמצב בו איש מקצוע רפואי – רופא, אחות, או כל גורם רפואי אחר – פעל שלא בהתאם לסטנדרט הטיפול הרפואי המקובל, וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל. במערכת המשפט הישראלית, רשלנות רפואית נדונה בעיקר במסגרת החוק הישראלי, ובפרט פקודת הנזיקין (נוסח חדש), סעיף 35, המגדיר רשלנות כ"מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות".

במומחיות של משרד אלנקלר, הגדרה זו מתורגמת למישור הרפואי כמצב בו איש צוות רפואי לא עמד בסטנדרט המקצועי המצופה ממנו באותן נסיבות. חשוב להבין שלא כל טעות רפואית מהווה בהכרח רשלנות, וכי טעויות רפואיות ורשלנות הם מושגים שונים, אם כי קשורים.

ארבעת היסודות המשפטיים של רשלנות רפואית

על מנת להוכיח הבנת רשלנות רפואית מבחינה משפטית, יש צורך בקיומם של ארבעה יסודות מצטברים:

1. חובת זהירות

היסוד הראשון מתייחס לקיומה של חובת זהירות מצד המטפל כלפי המטופל. במערכת יחסים רפואית, חובה זו כמעט תמיד קיימת – כאשר מטופל פונה לקבלת טיפול רפואי, נוצרת חובת זהירות מקצועית של המטפל כלפיו. חובה זו כוללת מתן טיפול בסטנדרט מקצועי ראוי, תוך שמירה על כללי האתיקה הרפואית.

2. הפרת חובת הזהירות

היסוד השני הוא הפרת חובת הזהירות – כלומר, סטייה מסטנדרט הטיפול המקובל. הערכת הפרה זו נעשית לרוב באמצעות "מבחן הרופא הסביר" – האם הרופא פעל כפי שרופא סביר באותה התמחות היה פועל בנסיבות דומות. הפרת החובה יכולה להתבטא בפעולה שנעשתה בצורה לא נכונה, או בהימנעות מפעולה נדרשת.

3. קיום נזק

היסוד השלישי הוא קיומו של נזק ממשי למטופל – פיזי, נפשי או כלכלי. ללא נזק, גם אם הייתה התרשלות, לא תקום עילת תביעה. נזק יכול להיות זמני או קבוע, קל או חמור, אך חייב להיות מוכח באופן אובייקטיבי.

4. קשר סיבתי

היסוד הרביעי הוא קיומו של קשר סיבתי ישיר בין ההתרשלות (הפרת החובה) לבין הנזק שנגרם. כלומר, יש להוכיח שהנזק נגרם כתוצאה ישירה מההתרשלות, ולא מגורם אחר או ממהלך טבעי של המחלה.

ההבדל בין רשלנות רפואית לסיבוכים רפואיים

אחת הסוגיות המרכזיות בתחום הרשלנות הרפואית היא ההבחנה בין רשלנות לבין רשלנות vs סיבוכים רפואיים לגיטימיים. הבנת ההבדל חיונית למטופלים ולאנשי מקצוע כאחד:

קריטריון	רשלנות רפואית	סיבוך רפואי
סטנדרט הטיפול	סטייה מהסטנדרט המקובל	טיפול בהתאם לסטנדרט המקובל
צפיות הנזק	נזק שניתן היה למנוע	סיכון מוכר וצפוי של הפרוצדורה
גילוי מידע למטופל	לעתים ללא גילוי מתאים של הסיכונים	סיכונים שהוסברו במסגרת הסכמה מדעת
תגובת הצוות הרפואי	לעתים טיפול לא מתאים בסיבוך	זיהוי וטיפול מהיר ומתאים בסיבוך
אחריות משפטית	קיימת אחריות משפטית	לרוב אין אחריות משפטית

חשוב להבין כי הרפואה אינה מדע מדויק, וישנם סיכונים מובנים בכל התערבות רפואית. מתי נחשב טיפול רשלני? כאשר הנזק נגרם עקב סטייה מהסטנדרט המקובל, ולא כתוצאה מסיכון מוכר שהוסבר למטופל במסגרת ההסכמה מדעת.

הגדרה רפואית ומקצועית של רשלנות

מנקודת המבט הרפואית-מקצועית, רשלנות מוגדרת כסטייה מסטנדרט הטיפול המקובל (Standard of Care). סטנדרט זה מתייחס לרמת הטיפול והמיומנות המצופה מאיש מקצוע רפואי סביר בעל אותה הכשרה והתמחות, בנסיבות דומות.

דוגמאות מעשיות לרשלנות רפואית

להלן מספר דוגמאות מעשיות שיכולות להיחשב כרשלנות רפואית, בהתבסס על הניסיון המקצועי של משרד אלנקלר:

• אבחון שגוי או איחור באבחון – כגון אי-זיהוי ממצא חשוד בצילום או התעלמות מתסמינים מחשידים
• טעויות בטיפול תרופתי – מינון שגוי, תרופה לא מתאימה, או התעלמות מאינטראקציות בין תרופות
• טעויות בהליכים כירורגיים – ניתוח באיבר לא נכון, השארת מכשירים בגוף המטופל
• כשל במתן הסכמה מדעת – אי-מסירת מידע מלא על סיכונים אפשריים של הטיפול
• הזנחה רפואית – חוסר מעקב אחר מצב המטופל, שחרור מוקדם מדי מבית החולים

המסגרת החוקית לרשלנות רפואית בישראל

במדינת ישראל, רשלנות רפואית נדונה במסגרת דיני הנזיקין, כאשר הבסיס החוקי העיקרי הוא פקודת הנזיקין (נוסח חדש). בנוסף, ישנם חוקים ספציפיים המשפיעים על התחום:

חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996

חוק זה מגדיר את זכויות המטופל במערכת הבריאות, כולל הזכות לטיפול רפואי נאות, הזכות לקבלת מידע רפואי והזכות להסכמה מדעת לטיפול. הפרת הוראות החוק עשויה להוות בסיס לתביעת רשלנות.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994

חוק זה מסדיר את מערכת הבריאות הציבורית בישראל ומגדיר את סל השירותים הבסיסי שכל אזרח זכאי לו. אי-מתן טיפול הכלול בסל בנסיבות מסוימות עשוי להיחשב כרשלנות.

תקנות בריאות העם

מערכת תקנות המסדירה היבטים שונים של פעילות מערכת הבריאות, כגון ניהול רשומות רפואיות, הפעלת מוסדות רפואיים ועוד. הפרת תקנות אלו עשויה להוות ראיה לרשלנות.

סיכום

רשלנות רפואית היא מושג משפטי ורפואי מורכב המתייחס למצב בו איש מקצוע רפואי פעל שלא בהתאם לסטנדרט הטיפול המקובל, וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל. להוכחת רשלנות רפואית נדרשים ארבעה יסודות מצטברים: חובת זהירות, הפרת החובה, נזק וקשר סיבתי בין ההפרה לנזק.

חשוב להבחין בין רשלנות רפואית לבין סיבוכים רפואיים לגיטימיים – הבדל מהותי הנעוץ בשאלה האם הטיפול ניתן בהתאם לסטנדרט המקובל והאם הנזק היה צפוי וידוע כסיכון של ההליך הרפואי.

בישראל, התביעות בגין רשלנות רפואית מתנהלות במסגרת דיני הנזיקין, כאשר חוקים כמו חוק זכויות החולה וחוק ביטוח בריאות ממלכתי משלימים את המסגרת החוקית. ההכרעה בתביעות אלו נסמכת על חוות דעת מומחים, תיעוד רפואי ונסיבות המקרה הספציפי.

משרד אלנקלר, המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית, מציע ליווי מקצועי למטופלים שנפגעו כתוצאה מטיפול רשלני, תוך הבנה מעמיקה של ההיבטים המשפטיים והרפואיים המורכבים בתחום. אם אתם חושדים שנפגעתם מרשלנות רפואית, חשוב לפנות לייעוץ משפטי מקצועי בהקדם האפשרי, בשל מגבלות תקופת ההתיישנות ומורכבות ההליך.